מטרת מחקר החתך מסין היתה לבדוק את הקשר בין פוליציטמיה במבוגרים שחיים במישור טיבט בגובה 4,700 מטר מעל פני הים. נכללו 387 אנשים בגיל ממוצע של 32.6 כאשר 67% מהם היו גברים שעברו בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה. השכיחות הכללית של יל"ד היתה 27,1% מתוכם 12.6 בנשים ו – 34.2% גברים. השכיחות הכללית של פוליציטמיה היתה 19.6% מתוכם 26.2% בגברים ו – 6.3% בנשים. לאחר עיבוד רב-משתנים נמצא שכל עלייה בהמוגלובין של 10 מ"ג/ליטר היתה קשורה בסיכון מוגבר ומובהק של 26% ליל"ד. בנוסף, פוליציטמיה תלוית-גבהים העלתה את הסיכון ליל"ד באופן מובהק בהשוואה לפוליציטמיה שאינה תלויית-גבהים. עקביות הממצאים נמצאה גם לאחר עיבודים נוספים שמראים שאנשים טיבטיים ממוצא HAN נמצאים בסיכון מוגבר ליל"ד.
Yin R, Wu Y, Li M, et al. Association between high-altitude polycythemia and hypertension: a cross-sectional study in adults at Tibetan ultrahigh altitudes. J Hum Hypertens. 2024 May 27. Epub ahead of print.
הערה
במחקר חתך זה נמצא שפוליציטמיה תלוית-גבהים קשורה באופן עצמאי בעלייה פי שניים בסיכון ליל"ד בהשוואה לאלו ללא פוליטיטמיה והסיכון ליל"ד עולה ב- 26% לכל עלייה של 10 גרם ברמת ההמוגלובין. החוקרים מציעים שאנשים שחיים בגבהים חשופים למצבי לחץ אטמוספרי וחמצן נמוכים לתקופה ארוכה. היפוקסיה כרונית גורמת באופן ראשוני להתפתחות של פוליציטמיה עם תרומה נוספת של נשימת היפוקסיה לילית חמורה בגבהים. עלייה מוגברת של המוגלובין בגבהים נובעת מצמיגות גבוהה של הדם ולתנגודת וסקולרית היקפית שתורמת לפיזיופתולוגיה של יל"ד. ריכוז ההמוגלובין משחק תפקיד מפתח בתיפקוד הוסקולרי. אנו יודעים שהמוגלובין קשור חזק ל – NO, מולקולה הכרחית לוויסות הטון העורקי. באוכלוסייה עם פוליציטמיה מתרחש שחרור נכבד של המוגלובין שגורם לעלייה בניקוי ה – NO ולעלייה בלחץ הדם. מגבלתו העיקרית של המחקר התצפיתי היא שאינו יכול להוכיח שאמנם פוליציטמיה תלוית-גבהים היא הגורמת ליל"ד.