אני מביא כאן מאמר מערכת שפורסם ב – Circulation ע"י Messrli וחב' וזאת בניגוד לממצאי המובאה הקודמת בה נמצא שמעכבי ACE ולא ARBs מאיטים את התקדמות האדרת החומר הלבן במוח.
במחקר VALUE שבו נכללו מעל 15 אלף משתתפים נמצא ששיעור התמותה של אוטם שריר הלב היה שכיח יותר ב – 19% ע"י טיפול בואלסרטן מאשר באמלודיפין. תוצאות אלו גרמו למבוכה בגלל הדעה המקובלת על ההשפעה המגינה של מעכבי ACE על הלב בעיקר בגלל תוצאות מחקר HOPE. לפי דעת המחברים היו מעט מאד נתונים מוצקים בשנת 2004 שבו פורסם מחקר HOPE היות ואז לא קיבלו החולים טיפול בסטטינים וקבוצת ה – ARB היתה עם גורמי סיכון CV גבוהים יותר בהשוואה לקבוצת האמלודיפין. הם מתייחסים לתוצאות המטה-אנליזה שפורסמו על ידם שכללו מעל חצי מיליון משתתפים ובה נמצא ש- ARBs יעילים ובטוחים כמו טיפול ע"י מעכבי ACE אבל עם פחות תופעות לוואי. יתרה מכך, במחקר של Chen וחב' (Hypertension. 2021;78:591–603) שהתבסס על 8 בסיסי נתונים לא נמצא כל הבדל מובהק בתוצא של אוטם שריר הלב, בתמותה CV, בשבץ מוחי ובמחלת כליות סופנית ע"י טיפול במעכבי ACE לעומת ARBs. במטה-אנליזה של מחברים אלו וב – 8 מחקרים שפורסמו ראש-בראש בממוצע למשך 3.4 שנים נמצא של – ARBs סיכון דומה למעכבי ACE כולל תמותה מכל סיבה, תמותה CV ואוטם שריר הלב אלא שטיפול ב – ARBs היה קשור בפחות מ – 28% בסיכון לתופעות לוואי. המחברים מתייחסים לסיכונים שקשורים בטיפול במעכבי ACE כמו אנגיואדמה שהיתה שכיחה פי 3 בטיפול בהם לעומת הטיפול ב ARBs בעיקר בשחורים שיכולה להסתיים בתמותה, בשיעול היבש המטריד ושתי תופעות הלוואי האלו היו שכיחים יותר במחקרי אי ספיקת לב סיסטולית בהשוואה למחקרים על מחלות כליליות. קיים גם סף גבוה יותר להפסקת הטיפול במעכבי ACE בגלל תופעות הלוואי שלהם. מסקנת המחברים היא שבעקבות הממצאים שאליהם הם מתייחסים אין יותר כל סיבה טובה להמשיך לטפל במעכבי ACE שיהפכו רק לסיפור היסטורי. מעניין איך יתייחסו המחברים לתוצאות המובאה הקודמת אם יאושרו במחקרים עתידיים בהקשר להמלצתם.
Messerli FH, Bavishi C, Bangalore S. Why Are We Still Prescribing Angiotensin-Converting Enzyme Inhibitors? Circulation. 2022;145:413-415.