האם יל"ד סיסטולי בדיד במתבגרים קשור בסמנים בולטים של פגיעה בלב, בקשיות גדולה יותר של האורטה ובנפח הפעימה?

מטרת המחקר הפולני-קנדי היתה לבדוק האם יל"ד סיסטולי בדיד עם לחץ דם מרכזי תקין במתבגרים אינו קשור בתופעות לוואי ולכן יש לתייגו כיל"ד מזוייף. תוך שימוש ב – MRI לבבי במחקר נבדקו 73 נערים עם חשד ליל"ד ראשוני, בגיל -13-17 מהם 13 נערות שסווגו כסובלים מיל"ד סיסטולי בדיד על פי ABPM (39) או מיל"ד של החלוק הלבן (43). במדידת לחץ דם מרכזי לא חודרני אותרו  13 משתתפים עם יל"ד סיסטולי בדיד שסווגו כסובלים מיל"ד מזוייף ו – 17 סווגו כסובלים מיל"ד אמיתי. בעיבוד נמצא שמתבגרים שסבלו מיל"ד סיסטולי בדיד לעומת אלו עם יל"ד של החלוק הלבן הראו מדד גבוה יותר ומובהק של מסת החדר השמאלי, עובי גדול יותר ומובהק של קיר החדר השמאלי, קונצנטריות גדולה ומובהקת של החדר השמאלי ועם תדירות גדולה יותר ומובהקת של LVH (47 לעומת 14%). מתבגרים אלו היו עם מהירות גל פעימה גדולה יותר ומובהקת מהממוצע באורטה הפרוקסימלית,  עם מדד גבוה יותר של נפח הפעימה של החדר השמאלי. מתבגרים בקבוצת יל"ד מזוייף היו עם מדד מסת חדר שמאלי גדול יותר ומובהק ומהירות גדולה יותר של גל הפעימה באורטה ובתכיפות גדולה של LVH בהשוואה למתבגרים עם יל"ד של החלוק הלבן. לא נמצא כל הבדל בין יל"ד מזוייף ויל"ד אמיתי במהירות גל הפעימה האורטלית, במדד מסת החדר השמאלי ובגיאומטריה של החדר השמאלי.

Sarnecki J, Obrycki L, Feber J, et al. Isolated systolic hypertension is associated with increased left ventricular mass index and aortic stiffness in adolescents: a cardiac magnetic resonance study. J Hypertens. 2022 Feb 21. Epub ahead of print.

הערה

עיקרי ממצאי המחקר הראו שלמתבגרים עם יל"ד סיסטולי בדיד יש מקטע פליטה של החדר השמאלי גדול יותר וסמנים לבביים ואורטליים בולטים של פגיעה באברי מטרה מווסת-יל"ד בהשוואה למתבגרים עם יל"ד של החלוק הלבן. השכיחות של יל"ד סיסולי בדיד במתבגרים היא גבוהה אלא שהפתופיזיולוגיה שלה עדיין אינה ברורה לחלוטין. יל"ד גבולי או מתון נקשר למחזור היפרקינטי כתוצאה מפעילות יתר של מערכת העצבים הסימפתטי וירידה בטון הפארא-סימפתטי ללא עלייה בתנגודת הווסקולרית הסיסטמית. הפרופיל ההמודינאמי במתבגרים אלו מאופיין בעלייה בנפח הפליטה ובמהירות בדופק וחזרה לתיפקוד תקין לאחר טיפול בפרופנולול ואטרופין.. במחקר נמצאו גם עליות בסמנים של פגיעה באברי מטרה מווסתי-יל"ד בקבוצת המתבגרים עם יל"ד סיסטולי בדיד למרות לחץ דם סיסטולי מרכזי תקין – פנוטייפ אופייני ליל"ד מזוייף. בהשוואה לאלו עם יל"ד של החלוק הלבן נמצאו במתבגרים אלו ערכים גבוהים יותר של מדד מסת החדר השמאלי ולעתים תכופות גם עלייה מובהקת בשכיחות של LVH. אלו עם יל"ד מזוייף שבוצעו באופן סימולטני לא היו נבדלים מסמני הפגיעה באברי מטרה במתבגרים עם לחץ דם אמיתי. תצפית זאת מניחה שיל"ד מזוייף אינו מצב טב כפי שהוצע במחקרים קודמים היות ו – 23% מהם פיתחו יל"ד קבוע שלאחר 12 שבועות ועלייה בלחץ הדם המרכזי. ממוצע לחץ הדם שנמדד במרפאה לפני בדיקת לחץ הדם המרכזי באלו עם יל"ד מזוייף היה תקין בעוד שערכי לחץ הדם הסיסטולי במשך 24 שעות, ביום, ובלילה היו מוגברים. דפוס דומה נמצא גם ביל"ד ממוסך שקשור בעלייה בסיכון ה CV. נצטרך למחקרים נוספים כד לבדוק את התועלת הקלינית של ביצוע ניטור מרכזי של לחץ הדם בחולים צעירים עם יל"ד סיסטולי בדיד היות ומדידה מקרית של לחץ הדם גם אם היא תקינה אינה יכולה לייצג את ההמודינמיקה שלהם. יש לבצע  גם מחקרים פרוספקטיביים (המחקר הנוכחי היה מסוג "חתך") לבדיקת הסיכונים ארוכי הטווח באותם צעירים עם יל"ד סיסטולי בדיד כולל אלו עם יל"ד מזוייף שמציגים סמנים לנזק CV., יש לבדוק גם את הקשר בין קשיות האורטה הפרוקסימלית לקטיגוריות השונות של לחץ הדם  בדרגות השונות של יל"ד החל מלחץ דם תקין-גבוה ולרוחב פנוטיפים המודינמיים שונים של יל"ד כמו יל"ד דיאסטולי בדיד, יל"ד סיסטולי-דיאסטולי ויל"ד סיסטולי בדיד. בנוסף, יש לבדוק האם למגדר יש השפעה ואת הקשר בין התכווצות הלב, קשיות האורטה והפיכות הפגיעה באברי מטרה ע"י MRI לבבי.