מטרת המחקר שבוצע ע"י מספר מרכזים אקדמיים בארה"ב היתה לזהות מאפייני מסלול של לחץ דם במבוגרים צעירים עד לגיל הביניים שקשורים עם מבניים מוחיים בגיל זה. הנתונים נלקחו ממחקר העוקבה Coronary Artery Risk Development in Young Adults (CARDIA) שהיה פרוספקטיבי ארוך-טווח עם שני המגדרים – לבנים ושחורים (בבסיס מגיל 18-30) שנבדקו עד 8 פעמים (היו גם פחות פעמים) למשך 30 שנה וכללו 885 משתתפים שעברו MRI בבדיקות לאחר 25 או 30 שנה. ממוצע לחץ הדם נמדד כמדד אינטגרטיבי של הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי. נבדקו מסלולי לחץ הדם והקשר עם מבנים מוחיים תוך תיקנון רצוף לגורמי סיכון דמוגרפיים, CV ושימוש בתרופות נגד יל"ד. התוצאים והמדידות של ה – MRI של המוח כללו נפח כללי של המוח, כל החומר האפור, מראה תקין ונפחים בלתי תקינים של החומר הלבן, הזרימה בכלי הדם במוח האפור ו- fractional anisotropy של החומר הלבן (משקף את צפיפות הסיבים, קוטר האקסון, ומיאלציה של החומר הלבן). נמצא שפיזור המסלול הממוצע של לחץ הדם היה 1. Low-stable (ללא שינוי בלחץ הדם במשך כל המעקב) בקרב 21.5%, 2. Moderate-gradual (אלו שהתחילו בלחץ דם מתון והמשיכו בעלייה הדרגתית בלחץ הדם) בקרב 43.5%. 3. Moderate-increasing (התחילו בלחץ מתון ועם עלייה מהירה יותר בלחץ הדם) בקרב 8.0%. 4. Elevated-stable (התחילו עם רמה יחסית גבוהה יותר של לחץ דם שנשאר יציב) בקרב 23.1% ו – elevated increasing (התחילו עם לחץ דם מוגבר יחסית ועלייה הדרגתית עד גיל 40 ולאחר מכן ירידה הדרגתית) בקרב 4.3%. נמצא שאלו שהתחילו בלחץ דם מתון והמשיכו בעלייה הדרגתית בלחץ הדם ואלו שהתחילו בלחץ מתון עם עלייה מהירה יותר בלחץ הדם היו בסבירות גדולה יותר מאלו עם נפח בלתי תקין וגבוה של החומר הלבן. בעיבודים לאחר תיקנון לגורמי סיכון סוציו-דמוגרפיים ו – CV נמצא שאלו שהתחילו עם רמה יחסית גבוהה יותר של לחץ דם שנשאר יציב הראו זרימת דם נמוכה יותר בחומר האפור. לאחר תיקנון לשימוש בתרופות ליל"ד נמצא שההבדל נשאר עקבי לגבי נפח בלתי תקין של החומר הלבן אבל ללא מובהקות לזרימת הדם במוח האפור.
Hu YH, Halstead MR, Bryan RN, et al. Association of Early Adulthood 25-Year Blood Pressure Trajectories With Cerebral Lesions and Brain Structure in Midlife. JAMA Netw Open. 2022 Mar 1;5(3):e221175.
הערה
הממצא העיקרי של מחקר זה מראה שמסלולים של לחץ הדם מבגרות צעירה עד לגיל הביניים עם עלייה הדרגתית בלחץ הדם הממוצע היו בסבירות גדולה יותר להפרעות מוחיות שכללו את הנפח הכללי של החומר האפור, נפח בלתי תקין של החומר הלבן וזרימת דם נמוך יותר בחומר האפור בהשוואה למסלולי לחץ דם עם רמות נמוכות ומסלולים יציבים לאחר תיקנון לגורמים סוציו-דמוגרפיים והשוואות רבות. לאחר תיקנון לגורמי סיכון CV ולשימוש בתרופות נגד יל"ד לא נשארו רוב הקשרים האלו מובהקים פרט לנפח בלתי תקין של החומר הלבן בקבוצת אלו שהתחילו בלחץ דם מתון ועלייה מהירה יותר בלחץ הדם. ממצא אחרון זה נשאר מובהק גם לאחר תיקנון מלא. ממצאים אלו מעלים את ההנחה שמסלולים פחות טובים של ממוצעי לחץ הדם בעיקר בגלל עלייה בלחץ הסיסטולי קשורים עם שינויים נרחבים ורבים יותר במוח שניתן לשפרם ע"י איזון בעיקר של לחץ הדם. עלייה בממוצע לחץ הדם יכולה לאותת על הפרעה פיזיולוגית או על שינויים בוויסות העצמי שמורידים את יכולת המוח להגן על עצמו. יל"ד בגיל הביניים, ערכי לחץ דם סיסטוליים, דיאסטוליים וממוצעים נמצאו כולם קשורים בהתפתחות או ברמות גבוהות יותר מרמות רגילות של נפח בלתי תקין של החומר הלבן בחיים המאוחרים. ההיפותיזה המובילה כיום על הקשר בין לחץ הדם עם הפתולוגיות במוח מניחה שהשפעת העלייה בלחץ הדם היא דרך שינויים בוויסות העצמי במוח ונזק לכלי הדם הקטנים או המיקרוסקופיים. אין מספיק מידע האם מסלולים אלו של ערכים גבוהים של לחץ הדם הם עם משמעות לגבי העתיד, יתרה מכך, הגורם שהכי קשור בהתקדמות של נפח חומר לבן בלתי תקין והקשר עם הפרעה קוגניטיבית מלבד הגיל מצריך לבחון מתי ואיך מתחיל השינוי הבלתי תקין בחומר הלבן. קיים צורך במחקרים עתידיים עם ביצוע בדיקות MRI חוזרות כדי לפתח שיטות טיפול מדוייקות יותר באנשים צעירים בהם לחץ הדם מתחיל לעלות. שיעור גדול יותר של שחורים סבל מסיכון מוגבר ליל"ד ויש לבחון גם חשיפות אחרות לגורמי סיכון כמו הבדלים סוציו-אקונומיים סביבתיים, נגישות לטיפול, גיל, מגדר וגורמים התנהגותיים-חברתיים שמווסתים את השפעת מסלול לחץ הדם על התוצאים במוח למרות שתוצאות מחקר זה למרות שתופעות הלוואי שקשורות בתוצאים במוח לא היו מובהקים לאחר תיקנון לשימוש בתרופות נגד יל"ד.