מטרת העיבוד לאחר מעשה שבוצע בסין היתה לבדוק האם לחץ דיאסטולי בסיסי אינו משפיע על התיפקוד הקוגניטיבי וזרימת הדם במוח (ע"י MRI) בחולים שהוקצו אקראית במחקר SPRINT לטיפול נמרץ להורדת הלחץ הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ (4,278 משתתפים) לעומת הורדה סיסטולי מתחת ל – 140 ממ"כ (4,385). בדיקת השפעת ההתערבות בלחץ הדם על הקוגניציה ועל זרימת הדם במוח נערכה על פי רבעוני הלחץ הדיאסטולי. משתתפים עם טיפול נמרץ היו עם שיעור נמוך יותר של אפשרות לדמנציה או להפרעה קוגניטיבית קלה מאשר אלו בטיפול הרגיל ללא כל קשר לרבעוני הלחץ הדיאסטולי. יחס הסיכון המובהק של דמנציה אפשרית או הפרעה קוגניטיבית קלה של הטיפול הנמרץ לעומת הטיפול הרגיל היה 0.91 ברבעון התחתון של הלחץ הדיאסטולי ומובהק עם יחס סיכון של 0.70 ברבעון העליון של הלחץ הדיאסטולי. השפעת הטיפול הנמרץ על זרימת הדם במוח לא השתנתה עם הלחץ הדיאסטולי הבסיסי. הטיפול הנמרץ לעומת הרגיל הראה עלייה במגמה שנתית בזרימת הדם במוח (+ 0.26 של מילי ליטר ל100 ג. לדקה). גם באלו מהמשתתפים ברבעון התחתון של הלחץ הדיאסטולי
Jiang C, Li S, Wang Y, Lai Y, et al. Diastolic Blood Pressure and Intensive Blood Pressure Control on Cognitive Outcomes:Insights From the SPRINT MIND Trial. Hypertension. 2023 Mar;80(3):580-589.
הערה
בעיבוד לאחר מעשה הנוכחי של מחקר SPRINT-MIND נמצא שמשתתפים עם לחץ דיאסטולי נמוך יותר סבלו משכיחות צפוייה יותר של דמנציה או מהפרעה קוגניטיבית קלה. מצד שני, הורדה נמרצת של לחץ הדם אינה מעידה על העלאת הסיכון של התוצאים הקוגניטיביים בחולים עם לחץ דיאסטולי בסיסי נמוך. יתרה מכך, לא נמצאה כל ראייה שטיפול נמרץ במשתתפים לעומת טיפול רגיל גרם לתופעות שליליות בזרימת הדם במוח. במטה-אנליזה שכללה גם חולים ממחקרים קליניים אקראיים ומחקרים פרוספקטיביים נמצא שהורדת לחץ הדם היתה קשורה באופן מובהק עם ירידת הסיכון לדמנציה או להפרעה קוגניטיבית. במספר מחקרים אפידמיולוגיים נמצאה תבנית בצורת U בקשר בין לחץ הדם והסיכון למחלת אלצהיימר או דמנציה ממצא, שמראה שקיים סיכון מוגבר לעלייה בסיכון ברמות גבוהות ונמוכות של לחץ הדם. הסיבות האפשריות להבדלים בקשר לעקומת U ולמחקרים התצפיתיים המסורתיים וההשפעות של הורדה נמרצת בלחץ הדם בעיבוד הנוכחי לאחר מעשה הם: ראשית, תוצאות המחקרים התצפיתיים יכולים להיות מושפעים מערפלנים שנשארו. לחץ דיאסטולי נמוך נמצא לרוב באנשים קשישים עם שיעור גבוה של מחלות נלוות. גורמים אלו יכולים לגרום ללחץ דיאסטולי נמוך וגם לעלייה בסיכון להפרעה קוגניטיבית. שנית, דווקא, המשתתפים שהיו ברבעון הלחץ הדיאסטולי הנמוך ביותר היו עם שיעור השכיחות הנמוך ביותר של דמנציה צפויה או הפרעה קוגניטיבית קלה מאשר אלו בטיפול הרגיל. ממצא זה מעלה את ההנחה שאיזון נמרץ של לחץ הדם בפני עצמו לא הראה כל השפעות שליליות על הירידה הקוגניטיבית. יתרה מכך, בעיבוד מנדליאלי במחקר בביובנק הבריטי הובהר שסיכון מוגבר לדמנציה היה קשור סיבתית עם עלייה גנטית בלחץ הדם. ממצא זה מניח שהקשר בין הלחץ הדיאסטולי והפרעה קוגניטיבית יכול להיות בסיבתיות הפוכה כלומר, לחץ דיאסטולי נמוך יכול לשמש סף לירידה קוגניטיבית יותר מאשר גורם סיבתי. בנוסף, בעיבודים קודמים לאחר מעשה שעסקו גם הם בנושא זה נמצא שהתוצאים ה – CV הראו שלחץ סיסטולי נמוך הוא לטובה על פני הספקטרום של הלחץ הדיאסטולי גם באלו עם לחץ דיאסטולי נמוך בבסיס. הורדה נמרצת של הלחץ הדיאסטולי גרמה לחשש לתת זילוף הדם במוח שמשפיע לרעה על הקוגניציה. במחקרים אקראיים קודמים ארוכי-טווח נמצא שאיזון נמרץ של לחץ הדם אינו גורם לירידה אלא אפילו לעלייה בזילוף המוחי בהשוואה לטיפול הרגיל ממצא שדומה לעיבוד הנוכחי שבו נמצא שהלחץ הדיאסטולי הבסיסי משנה את השפעת האיזון הנמרץ להורדת לחץ הדם על זילוף הדם במוח גם ברבעון הנמוך של הלחץ הדיאסטולי כמו תופעות לוואי, עילפון, היפוטנסיה או נפילות עם פציעות. עלייה בלחץ הפעימה היא תחליף לזקנה וסקולרית ונוקשות העורקים. כתוצאה של איבוד גמישות העורקים הלחץ ולחץ הפעימה על כלי הדם במוח עולה ונגרמת ירידה בזילוף המוחי, מחלת העורקים הקטנים במוח, נזק לחומר הלבן ושינויים נוירודגנרטיביים שדומים לדמנציה. במחקרים קודמים נמצאה גם עלייה בשכיחות בדמנציה ובהפרעה קוגניטיבית קלה עם עלייה בלחץ הפעימה אבל טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם אינו מעלה את לחץ הפעימה. המגבלה העיקרית של העיבוד הנוכחי שהוא נערך לאחר מעשה.