מטרת המחקר הסיני היתה לבדוק את הקשר בין שיחות מתקבלות ויוצאות של הטלפון הנייד ומידת התכיפות עם התפתחות של יל"ד חדש באוכלוסייה הכללית תוך שימוש בביובנק הבריטי. נכללו 212,046 משתתפים ללא יל"ד קודם שנכללו בביובנק הבריטי. כמשתמשים בטלפול נייד הוגדרו משתתפים שהשתמשו בנייד לפחות פעם בשבוע לקבלת או הוצאת שיחות. התוצא הראשוני היה התפתחות של יל"ד חדש. תוך מעקב של 12 שנה אותרו 13,984 משתתפים שפיתחו יל"ש חדש. אלו שהשתמשו בנייד היו בסיכון יחסי (1.07) גבוה יותר ומובהק להתפתחות של יל"ד בהשוואה לאלו שלא השתמשו. אלו שהשתמשו מעל 5 דקות בנייד תוך שבוע לקבלת או הוצאת שיחות מעל 5 דקות היו ביחס סיכון גדול יותר ומובהק (1.08 בשימוש בין 30-59 דקות ,1.13 בשימוש בין 1-2 שעות, 1.16 בשימוש בין 4-6 שעות , 1.25 בשימוש מעל 6 שעות). יתרה מכך, משתתפים עם סיכונים גנטיים ליל"ד היו בסבירות של 33% בסיכון הגדול ביותר להתפתחות יל"ד חדש.
Ye z, Zhang y, Zhang y, et al. Mobile phone calls, genetic susceptibility, and new-onset hypertension: results from 212 046 UK Biobank participant. Eur Heart J – Digital Heath. 2023, May 6. Epub of print.
הערה
למחקר זה יש מספר תובנות, ראשית, לשימוש בנייד לקבלת או שליחת הודעות יש קשר לסיכון גדול יותר להתפתחות יל"ד חדש בעיקר, ע"י שימוש ממושך במשך השבוע. המנגנונים האפשריים הם ראשית, הרמת היד יחד עם הפעלת לחיצת יד סטטית, שזה מצב קבוע כאשר מטלפנים והוא יכול להפעיל את המערכת הסימפתטית ולהפרעה קצרה ברמות האדרנומדולין, ועלייה ברמות לחץ הדם. מצד שני נמצא, ששיחה שנשמעת בדיבורית ללא החזקת הנייד ביד אינה מעלה את לחץ הדם. שנית, תכיפות השימוש בנייד יכולה להיות קשורה להפרעות נפשיות והפרעות לשינה ששניהם מוליכים לנזק וסקולרי ולעלייה בלחץ הדם. שלישית, מחקרים קודמים הראו שניידים מסוג RF-EMF עם קרינת רדיו-מיקרו גל (למעשה, של כל הסוגים) יכולים לגרום במספר שעות לנזק ברמות המולקולריות והתאיות כולל נזק ל DNA, לדחק חימצוני ולדלקת, כל אלו יכולים לתרום לפתוגנזה של יל"ד. החוקרים מניחים שחשיפה יחסית ארוכה להקרנות אלו בעיקר, בקבלת שיחות, יש תפקיד בהיארעות של יל"ד. מצד שני, עדיין לא ברור לחלוטין מהם המנגנונים שנמצאים בקשר החיובי בין משך הזמן לשליחה או קבלת שיחות של הנייד על הסיכון ליל"ד. שנית, במחקר זה שבו נבדק הקשר המתאם של שימוש שבועי בנייד לשליחה וקבלת שיחות על הסיכונים הגנטיים על התפתחות חדשה של יל"ד. כמו"כ נמצא שלמרות שסיכונים גנטיים של יל"ד לא הראו השפעות מובהקות אבל אלו עם שימוש ארוך בנייד בשבוע עם סיכון גנטי גדול היו גם בסיכון הגדול ביותר להתפתחות יל"ד חדש. יש לציין שכל המחקר מבוסס על "יצירת היפוטזה" ותוצאותיו דורשים אימות. חסרונו הוא גם בהיותו רטרוספקטיבי וכמו כל המחקרים מסוג זה קיים סיכון גדול למישתנים מבלבלים שלא אותרו.