מטרת המחקר שבוצע בספרד היתה לבדוק את היעילות ארוכת הטווח של מדידה עצמית של לחץ הדם וטיטור עצמי של התרופות ליל"ד בהשוואה לטיפול הרגיל בחולים עם יל"ד לא מאוזן עם מעקב פסיבי ומעורבות של אחיות ברפואה הראשונית. המחקר ADAMPA (Impact of Self-Monitoring of Blood Pressure and Self-Titration of Medication in the Control of Hypertension) היה קליני, אקראי ללא סמיות עם 2 זרועות מקבילות שבוצע בוולנסיה. המשתתפים היו בגיל 40 ומעלה עם לחץ סיסטולי מעל 145 ממ"כ או דיאסטולי מעל 90 ממ"כ שגויסו מיולי 2017 עד יוני 2018 (סיום המחקר היה ב – 25 לאוגוסט 2020). שיטת העיבוד היתה "הכוונה לטיפול". החולים הוקצו אקראית 1:1 לטיפול רגיל או לקבוצת ההתערבות שקיבלו חומרים חינוכיים והנחיות למדידה עצמית של לחץ הדם במכשיר ביתי והתאמת הטיפול התרופתי לפי הצורך ללא צורך להתקשר עם רופאי המשפחה או האחיות שלהם. התוצא הראשוני היה ההבדל הממוצע המתוקנן בלחץ הסיסטולי לאחר 24 חודשי מעקב. התוצאים המשניים היו ההבדל הממוצע המתוקנן של הלחץ הדיאסטולי, ההבדל בשיעור החולים שהגיעו לאיזון לחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי, שינויים בהתנהגות, באיכות החיים, השימוש בשירותי הבריאות ותופעות הלוואי. התוצאות הראו שממוצע לחץ הדם הסיסטולי בחולים בקבוצת ההתערבות היו נמוכים יותר ב – 3.4 ממ"כ לאחר 24 חודשים לעומת החולים בטיפול הרגיל, כנ"ל בלחץ הדיאסטולי הממוצע שהיה נמוך ב – 2.5 ממ"כ לעומת הטיפול הרגיל. שיעור החולים שלחץ דמם אוזן היה דומה בשתי זרועות המחקר (64%) בקבוצת ההתערבות לעומת 54% בקבוצת הטיפול הרגיל. לא נמצא כל הבדל בין שתי הזרועות לגבי תופעות הלוואי, שימוש בשירותי הבריאות, בהתנהגות כמו מצב העישון או המשקל ובאיכות החיים. (במעקב נוסף של 5 שנים שלא כלול בתוצאות אבל מובא ע"י החוקרים בדיון) נמצא שהירידות בלחץ הדם היו קשורות בירידה של 14% באירועים ה – CV, 28% בירידה בשבץ מוחי ו- 25% בירידה בתמותה CV.
Martínez-Ibáñez P, Marco-Moreno I, García-Sempere A, et al; ADAMPA Research Group. Long-Term Effect of Home Blood Pressure Self-Monitoring Plus Medication Self-Titration for Patients With Hypertension: A Secondary Analysis of the ADAMPA Randomized Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2024 May 1;7(5):e2410063.
הערה
תוצאות העיבוד המשני של המחקר הקליני האקראי של טיפול עצמי בלחץ הדם, מדידות וטיטור תרופתי עצמי בחולים עם לחץ הדם שאינו מאוזן הראו ירידה בלחץ הדם לאחר 24 חודשי מעקב ללא שימוש במשאבי שירותי הבריאות או בתופעות הלוואי בהשוואה לטיפול הרגיל. יש לציין, שבאופן כללי נמצאה עלייה במספר התרופות בשתי זרועות המחקר אבל מעט גבוהה יותר בקבוצת ההתערבות (2.4 לעומת 2.1). נמצא ש – 85% מהחולים בקבוצת ההתערבות טיטרו לבדם את הטיפול התרופתי לאחר 20 חודשי המחקר. לאחר מעקב של 5 שנים נמצא שעדיין 27.9% מהחולים בקבוצת ההתערבות התאימו בעצמם את התרופות. בנוסף, תעסוקה מקצועית והיבטים אחרים של צרכים סמכותיים (כמו ידע נוסף, כישורים גבוהים יותר וביטחון לקחת חלק באופן פעיל בטיפול שלהם) יכולים להציג תפקיד יסודי בהשגת תוצאות עקביות ארוכות-טווח. החוקרים ערכו מחקר איכותי עם רופאי המשפחה והאחיות שהיו מעורבים במחקר ומצאו שבסה"כ, שניהם העריכו את ההתערבות ותמכו מאד ביישומו ברמת השיטה שהביאה לאיזון טוב יותר של לחץ הדם ע"י התמדה בקבוצת ההתערבות בהשוואה לטיפול הרגיל. למדידה עצמית של לחץ הדם בלבד יש לרוב השפעה קטנה או בכלל לא בשיפור איזון לחץ הדם. מצד שני, כאשר מחברים זאת עם התערבויות אחרות כמו שיתוף פעולה בין-מקצועי, חינוך והכשרה, ייעוץ פעיל או מהלכים לטיטור התרופות מביאים לירידת לחץ הדם לפחות לתקופה קצרה. מגבלות המחקר כללו נטישה של חלק מהחולים בגלל מחלת הקורונה והיות המחקר לא היה סמוי שיכול לגרום להטיות הממצאים.