מטרת המחקר שהוצג בכנס הוירטואלי ה – 146 של החברה האמריקאית לנוירולוגיה היתה לבדוק השפעת תרופות של יל"ד על הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. נכללו במחקר 3,315 אנשים שהסכימו לתרום את מוחם למחקר ואשר אותרו ממסד הנתונים של 32 מחקרים במרכז הלאומי לתיאום של מחלת אלצהיימר. על המשתתפים במחקר היה לבצע לפחות ביקור אחד תוך 4 השנים האחרונות באחד המרכזים ולחץ דמם נמדד לפחות פעמיים או יותר לפחות ב – 50% מהביקורים. הגיל הממוצע בפטירה היה 81.7 וממוצע זמן הביקור האחרון והפטירה היה 13.1 חודשים. שיעור הנשים היה 44.4%, 57% מכלל המשתתפים היו עם תואר אקדמי ו – 84.7% סבלו מהפרעה קוגניטיבית. יל"ד סיסטולי הוגדר כשווה או מעל 130 ממ"כ ודיאסטולי שווה או מעל 80 ממ"כ, ממוצע לחץ הדם שווה או מעל 100 ממ"כ ולחץ הפעימה שווה או מעל 60 ממ"כ. התרופות לטיפול ביל"ד כללו אנטיאדרנרגיים (כמו קלונידין ומתילדופה), ACEIs, ARBs, חסמי ביטא, חסמי תעלות הסידן, דיורטיקה, מרחיבי כלי דם (כמו אפרסולין) ושילובים שונים. החוקרים בדקו את מספר הפתולוגיות העצביות. בנוסף לפתולוגית אלצהיימר שכללו אמילואיד בטא, חלבון tau, Lewy body ו – TDP -43 (TAR DNA-binding protein 43 שהוא חלבון שמקדד בבני אדם את הגן TARDBPשרלבנטי למחלת אלצהיימר). בנוסף נבדקו אתרוסקלרוזיס, ארטריוסקלרוזיס, אנגיופתיה של אמילואיד במוח, ניוון של האונה הקדמית-טמפורלית ( (frontotemporal lobar (degeneration וטרשת ההיפוקמפוס. בעיבוד נמצא ששימוש בכל תרופה נגד יל"ד היה קשור בסבירות נמוכה לניוון האונה הקדמית-טמפורלית (יחס סיכון מובהק של 0.822), לגוף Lewy (יחס סיכון מובהק של 0.786) ול – TDP -43 (יחס סיכון מובהק של 0.597). שימוש בתרופות נגד יל"ד היה קשור גם בעליית הסיכונים לאתרוסקלרוזיס (יחס סיכון מובהק של 1.217). נמצא גם שלחץ סיסטולי גבוה היה קשור בסיכון מוגבר יותר של פתולוגית אלצהיימר (יחס סיכון מובהק של 1.28) להבדלים בין סוגי התרופות. התוצאות היו שונות בהתאם לסוג התרופה נגד יל"ד. ARBs הורידו את הסיכון לניוון של האונה הקדמית-טמפורלית ב – 40% (יחס סיכון מובהק של 0.60). דיורטיקה הורידה את הסיכונים למחלת אלצהיימר ב – 36% (יחס סיכון מובהק של 0.64) וטרשת היפוקמפוס ב – 32% (יחס סיכון מובהק של 0.68). נמצא גם שכל שימוש בתרופה נגד יל"ד היה קשור בירידה של 18% במחלת אלצהיימר, בירידה של 22% בגופי Lewy ובירידה של 40% ב- .TAR DNA-binding protein 43
Nguyen HL et al. ANA 2021: 146th Annual Meeting of the American Neurological Association: Abstract 375. Presented October 18, 2021.
הערת פרופ' יודפת
הטיפול בדיורטיקה היה היעיל ביותר בעיקר בהורדת הסיכון למחלת אלצהיימר וסקלרוזיס של ההיפורמפוס אלא שאחד החוקרים טען בצדק שמוקדם עדיין להמליץ על טיפול דיורטי למניעת פתולוגיה עצבית במוח בעקבות ממצאי מחקר זה שנמצא בשלביו המוקדמים. תוצאות המחקר מראות שההשפעה לטובה היא מהתרופות עצמן ולא מרמת לחץ הדם. אחד המנגנונים המוצעים לקשר בין תרופות נגד יל"ד לפתולוגית המוח הוא שלחץ הדם נשמר בתחום האיזון. לחץ דם שהוא גבוה מדי יכול לפגוע בכלי הדם בעוד שלחץ דם שהוא נמוך מדי גורם לזילוף בלתי מספיק. תרופות אלו יכולים גם לשנות מסילות שמובילות לניוון ויכולות להשפיע על המנגנון של ה – APOE ושל מחלת אלצהיימר. החוקרים מתכננים לבצע עיבודים תתי-מערכת תוך שימוש במצב הגנטי של APOE וגיל הפטירה. קיימות מספר מגבלות של המחקר למרות כמות הנתונים הגדולה שלא נבדק מתי נטלו החולים את התרופות נגד יל"ד, משך הזמן נטילתם והסיבה המדוייקת שהם נטלו את התרופות. האם זה היה רק יל"ד או האם הם סבלו ממחלת לב, שבץ מוחי, בעיות בכליות או סיבה אחרת. מנהל סדרת ההרצאות התייחס למחקר זה כמרתק היות והוא מספק כמות גדולה של נתונים שקשורים בפרקטיקה היום יומית היות והקלינאים רושמים תרופות ליל"ד לעתים קרובות ורואים חולים עם סוגים אלו של הפרעות מוחיות.