מטרת המחקר הפרוספקטיבי והצולב היתה לבדוק את פיזור התגובה האישית של לחץ הדם לתזונת נתרן, ההבדל בלחץ הדם בין יחידים שהוקצו בתחילה לתזונה עתירה או נמוכת-נתרן והאם הבדל זה משתנה בהתאם ללחץ הדם בבסיס והשימוש בתרופות נגד יל"ד. ההוראה לתזונה פרוספקטיבית היתה צולבת במשתתפים מהקהילה שנכללו בין אפריל 2021 ופברואר 2003 בשתי ערים בארה"ב. נכללו 213 אנשים בגיל 50-75 כולל אלו ללא יל"ד (25%), יל"ד מאוזן (20%), יל"ד שאינו מאוזן (31%) ויל"ד ללא טיפול (25%) שצרכו תזונה רגילה לפני כניסתם למחקר וסיימו שבוע אחד של תזונה עתירת או נמוכת נתרן. תזונה עתירת נתרן (בערך 2200 מ"ג של נתרן שהוספה כל יום לתזונה הרגילה) ותזונה דלת-נתרן (בערך 500 מ"ג ליום). התוצאים העיקריים והמדידות היו ממוצעי הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי האמבולטוריים במשך 24 שעות, ולחץ הפעימה. כל 213 המשתתפים שהיו בגיל ממוצע של 65, 65% נשים ו – 64% שחורים סיימו את הביקורים עם תזונה עתירה או נמוכת נתרן. תוך צריכת תזונה רגילה עם צריכת רמה עתירת -נתרן ודלת- נתרן היה הלחץ הסיסטולי החציוני הממוצע 125, 126 ו – 119 ממ"כ בהתאמה. חציון השינוי האישי בממוצע לחץ הדם בין תזונה עתירת- ודלת נתרן היה 4 ממ"כ (מובהק) שלא היה שונה באופן מובהק במצב לחץ הדם. תזונה דלת-נתרן בהשוואה לעתירת -נתרן גרמה לירידה של 73.4% בממוצע לחץ הדם. חישוב הירידה בממוצע לחץ הדם לחץ בין תזונה עתירת לדלת נתרן כאשר מתייחסים לסף המקובל של 5 ממ"כ או גבוה ממנו סיווג 46% מהמשתתפים כ "רגישים למלח". בסוף השבוע הראשון של ההתערבות התזונתית היה ההבדל הממוצע והמובהק 8 ממ"כ בלחץ הסיסטולי במשתתפים שהוקצו לתזונה עתירת-נתרן לעומת תזונה דלת-נתרן שהיה ברובו דומה על פני כל תתי הקבוצות על פי גיל, מגדר, גזע, יל"ד, לחץ הדם הבסיסי, סוכרת ו – BMI. אירועי לוואי היו קלים ודווחו ב – 9.9% באלו שצרכו תזונה עתירת – נתרן ו – 8.0% באלו שצרכו תזונה דלת-נתרן.
Gupta DK, Lewis CE, Varady KA, et al. Effect of Dietary Sodium on Blood Pressure: A Crossover Trial. JAMA. 2023 Nov 11:e2323651
הערה
במחקר הפרוספקטיבי הצולב בקרב 213 משתתפים נמצא שתזונה דלת-נתרן בשבוע אחד הורידה את לחץ הסיסטולי בממוצע ב – 8 ממ"כ לעומת תזונה עתירת-נתרן עם תופעות לוואי נמוכות. תזונה דלת-נתרן הורידה את הלחץ הסיסטולי כמעט ב – 75% מהאנשים בהשוואה לתזונה עתירת-נתרן. על פי הפרשת הנתרן בשתן במשך שבוע אחד של התערבות דלת-נתרן נמצא שממוצע נטילת הנתרן היתה בערך 1.3 גרם ליום. תזונה דלת-נתרן בהשוואה לתזונה רגילה גורמת לירידה חציונית של בערך כפית אחת של מלח שולחני (2.3 של נתרן) ליום עם ירידה תואמת של 6 ממ"כ בלחץ הסיסטולי. ירידה סיסטולי זאת של 5 ממ"כ-נתרן בתזונה דלת – נתרן דומה להשפעת טיפול ב- HCTZ במינון של 12.5 מ"ג. מעניין גם שבהתאם לספים המקובלים להגדרת "רגישות למלח" 46% מהמשתתפים מתאימים לקריטריונים אלו וממצא זה הוא בניגוד לממצא ש – 73.4% מהמשתתפים בהם נמצאה ירידה בממוצע לחץ הדם בתזונה דלת- נתרן. החוקרים מתייחסים גם לאפשרות של רגישות הפוכה למלח שבה לחץ הדם עולה עם הורדת הנתרן. עלייה בלחץ הדם עם תזונה דלת-נתרן מתרחשת בקרב כ – 5% מהאנשים ש"סובלים" מלחץ דם רגיש למלח בצורה הפוכה לסף של ממוצע לחץ הדם של 7 ממ"כ או יותר, בהם נמצא הבדל קטן יותר בהפרשת הנתרן בשתן במשך 24 שעות בין תזונה עתירת – דלת נתרן, ממצא שמעלה את האפשרות של אי דביקות בתזונה. במחקר נכללו משתתפים עם וללא יל"ד ומטופלים או לא מטופלים תרופתית וזאת בניגוד למחקרים קודמים בהם נבדקה השפעת נתרן רק בחולי יל"ד ללא כל טיפול. הירידה בלחץ הדם בין תזונה עתירת ודלת נתרן היתה דומה על פני קבוצות אלו. יתרה מכך, בעיבוד חקרני לא נמצא כל הבדל בין כל סוגי התרופות להורדת לחץ הדם שהיו קשורים באופן עקבי עם תגובת לחץ הדם לשינויים בתזונת הנתרן. הממצא שאף אחד מסוגי התרופות נגד יל"ד לא היה קשור באופן עקבי עם תגובת לחץ הדם לתזונת הנתרן מדגישה את החשיבות שיש להמשיך בשינוי סגנון החיים גם בקרב אלו שמטופלים תרופתית ביל"ד.