מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק שונות בין ביקור לביקור לפי ניטור אמבולטורי של לחץ הדם במשך 24 שעות. נכללו 1,114 חולי יל"ד ממחקרי ELSA ( European Lacidipine Study on Atherosclerosis ) ו – PHYLLIS (Plaque
(Hypertension Lipid-Lowering Italian Study בהם נערכה השוואה בשונות בין ביקור לביקור במרפאה לבין ממוצעי ביקור לביקור בניטור האמבולטורי של ממוצעי הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי שנלקחו ממדידות שנתיות במשך תקופה של 3-4 שנות טיפול. נערכה גם השוואה בשונות במשך שעות היום והלילה. השונות הסיסטולית במשך 24 שעות היה נמוכה באופן מובהק בכ- 20% מאשר השונות הסיסטולית במרפאה. השונות הסיסטולית היה גדולה במידה מובהקת בשעות הלילה ב – 20% מאשר במשך היום. הממצאים היו דומים גם לגבי הלחץ הדיאסטולי בחולים בשני המגדרים, בצעירים ובמבוגרים יותר, גם בסוגי תרופות שונות ללחץ דם או בערכי לחץ דם בבסיס או לחץ הדם שהושג. בקבוצה בכללותה או בתתי הקבוצות נמצאו קורלציות מובהקות בין השונות במרפאה או במשך 24 שעות אבל מקדם המתאם במרפאה היה חלש ממצא שמצביע שהשונות הסיסטולית והדיאסטולית במרפאה מסבירה רק כ – 1-4% של ערכי השונות הסיסטוליים והדיאסטוליים במשך 24 שעות.
Mancia G, Facchetti R, Quarti-Trevano F, et al. Comparison between visit-to-visit office and 24-h blood pressure variability in treated hypertensive patients. J Hypertens. 2023 Oct 10. Epub ahead of print.
הערה
ממצאי מחקר זה מראים- 1. מאשרים ממצאים קודמים שהשונות בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בין ביקור לביקור במדידות לחץ דם אמבולטוריות היא קטנה בהשוואה לשונות זאת במדידות במרפאה. 2 . שהשונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור בניטור האמבולטורי היא נמוכה מהמדידות במרפאה והיא שונה בין תתי קבוצות דמוגרפיות (גיל ומגדר) ותתי קבוצות עם ערכי לחץ דם שהושגו בשתי שיטות המדידה ובתתי קבוצות עם סוגי תרופות שונים. 3. בכל הקבוצה כולה כמו בתתי הקבוצות ממוצע השוני בין השונות בניטור האמבולטורי למדידות במרפאה היה 19.6% (לכל הקבוצה) או גדולה יותר בחלק מתתי הקבוצות ולכן לא היתה אף פעם שולית מבחינה כמותית. 4. הכי חשוב הוא שנמצאה אמנם קורלציה בין השונות בלחץ הדם בניטור האמבולטורי והמרפאה אבל מקדם המתאם היה תמיד קטן מאד ממצא, שמצביע שהשונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור במרפאה היא חזאית מזערית (1-4%) לעומת השונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור בניטור האמבולטורי. המסקנה היא שאין כל ערך לחישוב פרוגנוסטי של השונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור על פי מדידות במרפאה. יש לציין שבדיקת התוצאות הפרוגנוסטיות של השונות לא נבדקה במחקר הנוכחי. ממצאי מחקר זה מראים ראשית, שאיזון לחץ הדם בלילה היה נמוך באופן עקבי מאשר האיזון במשך היום. שנית, השונות בין ביקור לביקור בלילה היתה גדולה יותר מאשר השונות בין ביקור לביקור במשך היום ובערכים אבסולוטיים היתה דומה לשונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור במרפאה. שלישית, שהימשכות איזון לחץ הדם בלילה לאורך הביקורים היתה קטנה יותר בלילה מאשר ביום. אין לחוקרים הסבר לממצאים אלו למרות שמתקבל על הדעת שאת היכולת הדלה לשחזור העצמי של הורדת לחץ הדם בלילה ניתן לייחס לגורמים פיזיולוגיים (כמו הבדל בעומק ואיכות השינה בין הלילות) ו/או להשפעה שונה של דום נשימה בשינה או הפרעות שינה אחרות. היכולת הנמוכה של טיפול ביל"ד לאזן את לחץ הדם בלילה ולשמור איזון זה בכל הביקורים מורידה כנראה את הסיכון ה – CV בטיפול נגד יל"ד. אני מעלה שוב את הוויכוח שלא נגמר האם טיפול בלחץ הדם לפני השינה יכול לשפר ממצאים אלו ולשפר את הפרוגנוזה ה – CV.