האם לחץ הדם בעמידה יכול לזהות אנשים עם יל"ד?

מטרת מחקר ה"חתך" שמרביתו בוצע בארה"ב היתה לבדוק את הערך שמוסיף לחץ הדם בעמידה לאבחנת יל"ד. במחקר נכללו מבוגרים ללא מחלה CV ידועה שבהם נבדק לחץ הדם, בישיבה, בעמידה וב – ABPM. יל"ד הוגדר על פי הנחיות ACC/AHA מ – 2017 ועל פי ההנחיות האירופיות מ – 2012 שמבוססות על ABPM.

בוצע שימוש בעקומה מתחת למסווג או  בעקומת  ROC כדי לבדוק את הדיוק האבחנתי של לחץ הדם בישיבה ובעמידה. הרגישות והסגוליות של לחץ הדם בישיבה נקבעה תוך שימוש בחיתוכים של 130/80 ממ"כ ו – 140/90 ממ"כ. נכללו במחקר 125 משתתפים (בגיל ממוצע 49, 62% נשים, 24% שחורים) שמהם 36% סבלו מיל"ד. הרגישות והסגוליות של הלחץ הסיסטולי בישיבה היתה 43% ו – 92% בהתאמה. איזור החתך בעמידה היה 124/81 ממ"כ לפי ההנחיות האמריקאיות ו – 123.5/83.5 ממ"כ לפי האירופיות. רגישות וסגוליות של הלחץ הסיסטולי היו 71% ו – 67% בהתאמה.

עקומת ROC של לחץ הדם בעמידה היתה 0.81 (מובהקת) והיתה גדולה יותר באופן מובהק בלחץ הדם בישיבה (0.70) כאשר יל"ד הוגדר כממוצע של לחץ סיסטולי במשך 24 שעות שווה או מעל 125 ממ"כ . יתרה מכך, הוספת הלחץ הסיסטולי בעמידה לישיבה (0.80) שיפרה את גילוי יתר לחץ הדם בהשוואה ללחץ הסיסטולי בישיבה. דפוסים אלו היו עקביים עם שני סוגי ההגדרות של יל"ד.

Giacona JM, Kositanurit W, Wang J, et al. Utility of standing office blood pressure in detecting hypertension in healthy adults. Sci Rep. 2023 Sep 20;13(1):15572.

הערה

ממצאי מחקר זה מראים ראשית, שסף האבחנה של לחץ הדם בעמידה הוא יציב בלי קשר האם אבחנת יל"ד בניטור אמבולטורי במשך 24 שעות שווה או מעל 125/75 ממ"כ או הלחץ האבסולוטי במשך היום שווה או מעל 130/80 ממ"כ. שנית, נמצא שהוספת מדידת לחץ הדם בעמידה במרפאה ללחץ הדם בישיבה משפרת את דיוק האבחנה לגילוי יל"ד בהשוואה למדידת לחץ הדם רק בישיבה וממצא זה היה עקבי להגדרות יל"ד האמריקאיות והאירופיות, ממצא שמספק תמיכה נוספת לתוקף של לחץ דם בעמידה. במחקר הנוכחי נמצא שבביקור הסקר הראשון הלחץ הסיסטולי בעמידה הפיק רגישות של 71% שהיא גדולה יותר מאשר הלחץ הסיסטולי בישיבה במרפאה אבל מצד שני יורדת הסגוליות ל – 67-70% אם כי עדיין גדולה יותר מאשר הסגוליות במחקרים אחרים. החיתוך של לחץ הדם בעמידה של 124/81 ממ"כ היה דומה במידה ניכרת אם משתמשים בממוצע לחץ הדם במשך 24 שעות או רק במשך שעות היום. לכן, בדיקה רוטינית של לחץ הדם בעמידה יכולה לסייע לאיבחון יל"ד יותר מהר ללא הוספת מדידת לחץ הדם במרפאה לאישור האבחנה. בנוסף לערך של שיפור האבחנה שמספק לחץ הדם בעמידה במרפאה גם הכללת הערכה אורתוסטטית בביקור יכולה להודיע לרופא על הסיכון ה – CV העתידי.

בעיבוד שבוצע לאחרונה שבו נבדק השינוי בלחץ הסיסטולי בעמידה נמצא שעליה מעל 6.5 ממ"כ בעמידה היא חזאית עצמאית לאירועים CV באנשים בריאים, בצעירים עד גיל הביניים. יתרה מכך, לאלו עם ממצא אורתוסטטי בעמידה יש שכיחות גדולה יותר של יל"ד בניטור אמבולטורי של 24 שעות בנוסף לעליה כמעט כפולה לאחר 17.2 שנות מעקב בהשוואה לאלו עם תגובה תקינה ללחץ דם בעמידה. ההנחה היא שממצאים אלו נגרמים מפעילות נוירו-הורמונלית מוגברת ופעילות-יתר סימפתטית. מגבלות המחקר בהיותו רטרוספקטיבי ונכללו בו רק אנשים בריאים שלא צרכו תרופות נגד יל"ד.