מטרת המחקר הרב-מרכזי היתה לבדוק את הקשר בין רמות גבוהות יותר של N-terminal pro–B-type natriuretic peptide (NT-proBNP) עם יל"ד בראשית ההיריון ויל"ד 2-7 שנים לאחר הלידה. במחקר העוקבה עוקבה תוך שימוש בנתונים מ – Nulliparous Pregnancy Outcomes Study: Monitoring Mothers-to-Be Heart Health Study – נכללו 4,103 נשים נשים שלא היו בהריון בעבר המחקר בגיל ממוצע של 27 עם נתונים מלאים וללא יל"ד או סוכרת לפני ההיריון שעברו מעקב עד 2-7 שנים לאחר הלידה. רמת ה – NT-proBNP בדם נבדקה בשיטת – electrochemiluminescence מתחילת הטרימסטר הראשון. התוצאים העיקריים שנבדקו היו יל"ד שהתפתח במשך ההיריון והיארעות של יל"ד (סיסטולי מעל 130 ממ"כ ודיאסטולי מעל 80 ממ"כ או טיפול תרופתי ביל"ד) בביקורי המעקב. במעקב פיתחו 909 (22.2%) תופעות לוואי שקשורות בהיריון ו – 817 (19.9%) יל"ד. ערכים גבוהים יותר של NT-proBNP היו קשורים בסיכון נמוך יותר ליל"ד בהיריון (יחס סיכון מתוקנן ומובהק של 0.81) שנמשך לאחר תיקנון לגיל, גזע (שמדווח אישית), אתניות, BMI בראשית ההיריון, עישון ושימוש באספירין. באופן דומה, ערכים גבוהים יותר של NT-proBNP היו קשורים עם סיכון נמוך יותר ומובהק של יל"ד 2-7 שנים לאחר הלידה (יחס סיכון של 0.85) קשר שנשאר קבוע לאחר תקנון לגורמי סיכון קלאסיים כולל יל"ד שהתפתח בהיריון וגיל האישה.
Hauspurg A, Marsh DJ, McNeil RB, et al., on behalf of the NICHD nuMoM2b and NHLBI nuMoM2b Heart Health Study Networks. Association of N-Terminal Pro-Brain Natriuretic Peptide on centration in Early Pregnancy With Development of Hypertensive Disorders of Pregnancy and Future Hypertension. JAMA Cardiol 2022;Jan 19:[Epub ahead of print].
הערה
הנחת החוקרים לפני המחקר היתה שהפרעה לבבית תת-קלינית שנבדקת ע"י רמת ה – NT-proBNP בתחילת ההיריון תהיה קשורה בהתפתחות יל"ד בהיריון וגם לאחריו. בניגוד לכך, ממצאי המחקר מעלים את ההנחה שרמות גבוהות יותר של NT-proBNP בראשית ההיריון יכולות להיות בגלל תגובה פיזיולוגית קרדיו-וסקולרית הולמת לעלייה בנפח בטרימסטר הראשון בהיריון תקין. שינויים CV משמעותיים אצל האם הם מרכיב עיקרי בתגובה המורכבת להיריון תקין להבטחת הסתגלות לזרימת הדם ברחם להתפתחות יחידת עובר- שליה שכוללת ירידה בתנגודת הואסקולרית הכללית והגדלת הנפח התוך-כלי. תוצאות אלו מניחות שריכוז נמוך יותר של NT-proBNP בשלב הראשון של ההיריון יכול לשקף הפרעה בהסתגלות להריון או לתיפקוד CV מופרע לפני ההריון בגלל קשיות וסקולרית מוגברת והתפשטת נפח פחותה שדרושה יותר ויכולה להיות חזאית לסיכון ליל"ד בזמן ההיריון או לאחריו. מהלך זה הוא בניגוד לעלייה ברמת ה – NT-proBNP שקיימת בזמן האבחנה של יל"ד שנראה שהיא משקפת את הפתופיזיולוגיה של לחץ הדם הגבוה. מצבים של חסר בפפטידים הנטריורטיים הפרוזדורים (ANP) ו – BNP נגרמים כנראה לפחות בחלקם מהשמנה או גזע. ממצאי מחקר זה יכולים גם להיות קשורים בשינויים במסילות האיתות הנתריורטי. איתותי ה- BNP דרך קולטן ה – ANP מעלים את ה – cyclic guanosine monophosphate ומרפים את השריר החלק ע"י הורדת התנגודת הואסקולרית ההיקפית. קיימת אפשרות שהממצא של רמות נמוכות של NT-proBNP בתחילת ההיריון יכולות לגרום לשינויים אפיגנטיים ארוכי טווח לאחר הלידה שגורמים לסיכון גבוה ליל"ד לאורך זמן. במחקרים בבני אדם נמצא שואריאנט של נוקליאוטיד יחיד שזוהה כקשור עם רמות גבוהות יותר של ANP ועם לחץ דם נמוך יותר. ואריאנט של גן ספציפי של BNP קשור ברמות גבוהות של BNP ובסיכון נמוך ליל"ד ובתופעות לוואי CV משמעותיות בחולים עם סיכון לאי ספיקת לב. רמות BNP נמוכות במחזור מעלות את הסיכון לאירועים CV משמעותיים. שינויים אפיגנטיים אלו בתחילת ההיריון עם חסר ב – BNP יכולים להיות המניע העיקרי לעלייה בסיכון של יל"ד. מגבלתו העיקרית של מחקר זה הוא בהיותו תצפיתי ולכן לא ניתן לקבוע סיבתיות ושהוא לא כלל נשים עם לידות מרובות.