מטרת מחקר שנערך בעוקבה לאומית בסין היתה לבדוק את הקשר בין צריכת זרחן במזון לבין התפתחות של יל"ד. נכללו בעוקבה 12,177 משתתפים ללא יל"ד בבסיס. צריכת המזון במשך 24 שעות נמדדה אחרי 3 פעמים עוקבות ע"י שאלונים על מלאי המזון במשק הבית. יל"ד חדש הוגדר שווה או מעל 140/90 ממ"כ שנמדד ע"י רופא או בגלל טיפול נגד יל"ד. לאחר מעקב חציוני של 6.1 שנים 4,269 משתתפים פיתחו יל"ד חדש. באופן כללי, נמצא שהקשר בין צריכת זרחן במזון לבין התפתחות של יל"ד היה מובהק בצורת U. אלו שצרכו זרחן בחמישיות ה – 1-2 וה – 5 היו עם סיכון גדול יותר לפתח יל"ד חדש בהשוואה לחמישיות 3-4. (כולם מובהקים).
Wu Q, Ye Z, Zhou C, Liu M, et al. A U-shaped association between dietary phosphorus intake and new-onset hypertension: A nationwide cohort study in China. Am Heart J. 2023 Jan 20. Epub ahead of print.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא באוכלוסייה סינית (שצורכת בעיקר אורז, חיטה, מוצרי חיטה ומעט בשר) שהקשר בין צריכת זרחן במזון לבין התפתחות של יל"ד הוא בצורת U. אלו שצורכים זרחן במינון בין 912 ל – 1089 מ"ג ליום נמצאים בסיכון הנמוך ביותר לפתח יל"ד חדש. למבנה והתיפקוד התאי של הזרחן יש תפקיד חשוב מאד בפיקוח על לחץ הדם בתפקיד החשוב ביצירת אנרגיה ואיכסונה, בהפעלת אנזימים ושליחים תאיים במבנים בממברנת הנסיוב (פוספוליפידים). מצד שני, צריכת הזרחן בחמישון התחתון היא הגבוהה ביותר בגלל מזון עתיר שומן, עם יחס נתרן לאשלגן הגבוה ביותר וצריכה מועטה של חלבון. תזונת זרחן יכולה להפריע לתיפקוד האנדותליאלי בגלל ירידה בזמינות הביולוגית של NO שמתווך ע"י ירידה בהפעלת NO סינטאז או ע"י חסר בהפעלת NO בגלל דחק חימצוני. יתרה מכך, רמה גבוהה של זרחן בעכברי מעבדה מקדמת נוקשות וסקולרית ע"י הפיכת תאי השריר החלק הווסקולרי לפנוטייפ אוסטיאוכונגרוגני. תזונה עשירה בזרחן מחישה גם את תיפקוד רפלקס לחץ הדם תוך פעילות נמרצת ומעלה את ביטוי הרנין במחזור ולעלייה ברמות האנגיוטנסין במחזור בעכברים בריאים. בנוסף, גירוי של גורם צמיחה פיברובלסטי ע"י מזון עשיר בזרחן יכול להעלות את ה- superoxide, לעכב את הזמינות הביולוגית של NO, לגרום להפרעה אנדותליאלית ולהעלות את רמות לחץ הדם. במחקר הנוכחי נמצא שצריכת זרחן מצמחים מהווה 71.5% מכלל צריכת הזרחן. תזונה מדגניים, ירקות, בשר אדום וקטניות תרמה ל – 49%, 11.9%, 11.0% ו – 7.7% לצריכה הכמותית של זרחן בהתאמה. במחקר INTERMAP (Study of Macro- and Micro-Nutrients and Blood Pressure) היה הזרחן בתזונה מאורז, אטריות, דגנים, ירקות בשר ועופות והיווה 75.8% מכלל הזרחן בתזונה בסין. הקשר בצורת U בין צריכת הזרחן לסיכון להתפתחות יל"ד חדש היה מקור הזרחן מחיות וצמחים, ממוצרי חלב וגם לא ממוצרי חלב. מעניין לדעת האם ממצאי המחקר בסין ימצאו דומים באוכלוסיות מגזעים ומקבוצות אתניות אחרות והאם בוצע או יבוצע מחקר דומה גם בארץ.