מטרת העיבוד הנוכחי מתוך נתוני מחקר Syst- Eur (Systolic Hypertension in Europe) היתה לבדוק השפעת טיפול ביל"ד על היארעות של היפוטנסיה תנוחתית ב – 3 מצבים של הגוף היות ומעבר מישיבה לעמידה הוא פחות רגיש לאבחנה מאשר מעבר משכיבה לעמידה. מחקר Syst- Eur (שהיה לי הכבוד להשתתף בחלק ממנו) היה רב-מרכזי, אקראי שכלל מבוגרים עם יל"ד סיסטולי בדיד לבדיקה האם הטיפול התרופתי ביל"ד סיסטולי יכול להוריד את האירועים ה – CV. לחץ הדם נמדד בשכיבה, ישיבה ועמידה. בעיבוד התצפיתי הנוכחי חושבו 3 מצבי הגוף (ישיבה פחות שכיבה, עמידה פחות ישיבה ועמידה פחות שכיבה). היפוטנסיה תנוחתית הוגדרה כירידה בלחץ הסיסטולי שווה או מעל 20 ממ"כ. נכללו מדידות בבסיס ובביקורי מעקב. בוצעו 42,636 מדידות בקרב 4,695 משתתפים (גיל ממוצע 70.2, 66.9% נשים) ובהם נמצאה היפוטנסיה תנוחתית בקרב 4.9% מהמדידות משכיבה לישיבה, 7.9% מישיבה לעמידה ו – 11.4% משכיבה לעמידה. הטיפול בלחץ הדם לא העלה את ההיפוטנסיה התנוחתית בכל המעברים בין מצבי התנוחה השונים (יחס סיכון מובהק של 0.79 בין ישיבה לעמידה, 1.03 (לא מובהק) בין שכיבה לישיבה ו – 0.99 (לא מובהק) בין שכיבה לעמידה.
Grobman B, Turkson-Ocran RA, Staessen JA, et al. Body Position and Cardiovascular Events in Hypertensive Adults: An Observational Analysis of the Syst-Eur Trial. Hypertension. 2023 Feb 6. Epub ahead of print.
הערה
במחקר הנוכחי באנשים מבוגרים מאד נמצא שהשיעור של היפוטנסיה תנוחתית שונה של המדידות שבו השתמשו במספר גדול יותר של מקרים ש שאובחנו משכיבה לעמידה לעומת מישיבה לעמידה. יתרה מכך, היפוטנסיה תנוחתית משכיבה לעמידה היתה קשורה חזק יותר עם תמותה מכל סיבה למרות שהקשר היה חלש ולא תלוי במצבי תנוחה אחרים. מכל מקום, הטיפול ביל"ד לא העלה את הסיכון להיפוטנסיה התנוחתית ללא כל קשר לפרוטוקולים שהשתמשו בהם, ממצא שחיזק את התצפית שטיפול להורדת יל"ד אינו גורם להיפוטנסיה תנוחתית. מעניין גם, ששיעור הסובלים מהיפוטנסיה תנוחתית הוא גדול יותר מהיפוטנסיה תנוחתית משכיבה לישיבה או מישיבה לעמידה ולכן בדיקת הירידה התנוחתית בלחץ הדם משכיבה לעמידה היא המומלצת. היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר כמובן לקבוע סיבתיות ונצטרך למחקרים פרוספקטיביים, אקראיים ומבוקרים כדי לבדוק נושא זה.