מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק את הקשר בין כוח אחיזת כף היד ולחץ הדם בקרב 9,424 משתתפים בגיל 18-92 תוך תיקנון או לריבוד ה – BMI או לשיעור השומן בגוף. בדיקת כוח אחיזת כף היד, לחץ הדם ואחוז השומן נבדקו ע"י דינמומטריה, ספיגמומנומטר ו- dual-energy x-ray absorptiometry. בסה"כ, כל אלו עם לחץ דם מוגבר היו עם כוח אחיזת כף היד חזק יותר באופן מובהק בהשוואה לאלו עם לחץ דם תקין. (39.17 ק"ג לעומת 38.38 ק"ג). מצד שני, לאחר ריבוד ל – BMI או לאחוז השומן הגופני היה הממצא מובהק רק באנשים עם משקל עודף או עם השמנה ובאלו עם השלישון העליון של אחוז שומן הגוף. בסה"כ, כוח אחיזת כף היד גדול יותר היה קשור בעלייה מובהקת בסיכון ללחץ דם מוגבר. מצד שני, לאחר ריבוד נמצא שהעלייה בסיכון ליל"ד נמצאה באופן מוגבר ומובהק באלו עם משקל עודף/השמנה ובאלו עם השלישון העליון של אחוז השומן בגוף. אנשים עם כוח אחיזת כף היד נמוך אבל עם אחוז שומן גבוה היו בסיכון נמוך יותר לעליית לחץ הדם בעוד שאלו עם כוח אחיזה של כף היד נמוכה ואלו עם אחוז שומן נמוך היו בסיכון מוגבר ומובהק (יחס סיכון של 2.162) לעלייה בלחץ הדם.
Pratt J, Paolocci N, Boreham C, De Vito G. Grip strength positively correlates with blood pressure in individuals with abnormal adiposity. J Hum Hypertens. 2024 Feb;38(2):110-119.
הערה
הממצאים העיקריים של מחקר זה הם: (1) כוח אחיזת כף היד קשור חיובית עם הלחץ הסיסטולי, לחץ הפעימה והלחץ הדיאסטולי. (2) בסה"כ, לאלו עם לחץ דם מוגבר יש כוח אחיזת כף היד גדול יותר ומובהק בהשוואה לאלו עם לחץ דם תקין אלא, שלאחר ריבוד ל – BMI או אחוז השומן בגוף היה ממצא זה נכון רק לאנשים עם משקל עודף/השמנה ובאלו עם השלישון העליון של אחוז השומן. (3) במידה דומה, כוח אחיזת כף היד היה גדול יותר וקשור באופן כללי עם עלייה בסיכון ללחץ דם מוגבר אבל לאחר ריבוד היה הסיכון המוגבר רק באלו עם משקל עודף/השמנה ואלו עם השלישון העליון של אחוז השומן. (4) אלו עם כוח נמוך של אחיזת כף היד ואחוז השומן של השלישון העליון הגדול ביותר נמצאו בסיכון נמוך יותר ללחץ דם מוגבר, בעוד שאלו עם כוח נמוך של אחיזת כף היד ואחוז השומן בגוף של השלישון הנמוך ביותר סובלים מסיכון גדול יותר ללחץ דם מוגבר. (5) נראה ששמנוניות היא רלבנטית בעיקר כמתווכת בקשר בין לחץ הדם והחוזק השרירי בבגרות המוקדמת. לכושר שרירי יש קשר חזק על הבריאות ה – CV ומצד שני, לעלייה בשמנוניות יש השפעה מזיקה. נתונים שפורסמו לאחרונה מניחים שרמה גבוהה של שמנוניות סותרת את ההשפעות המגינות של כושר שרירי על הבריאות ה – CV. גם פעילות כושר שרירית גבוהה באדם שסובל מאחוז גבוה של שומן בגוף ( BMI שווה או מעל 25 או שומן גוף שווה או מעל 27.5% בגברים או שווה או מעל 36.9% בנשים) מבטל כנראה את התועלת של פעילותו הגופנית והוא נמצא בסיכון גדול לבריאות ה – CV שלו. יש צורך במחקרים כדי להבהיר את מידת
ההשפעה ההדדית בין שמנוניות, כושר שרירי ובריאות CV. שינויים מבניים ותיפקודיים שקשורים בהשמנה שנגרמים לכלי הדם ההיקפיים יכולים לעזור להסביר את ממצאי מחקר זה. לדוגמא, השמנה גורמת להפרעה באנדותל שמשנה את הטון הואסקולרי ומוביל לעלייה בתנגודת ההיקפית ולעלייה בלחץ הדם. מצד שני, לאנשים עם עלייה בתנגודת ההיקפית יש אפשרות גדולה יותר להעלות במידה מרבית את חוזק תפיסת כף היד בגלל נוכחות צמודת- טון סימפתטי מוגבר שיכול לסייע לפעילות שרירית גדולה יותר במיוחד באנשים עם משקל עודף/השמנה. לכן, סביר שההבדלים שקשורים בכלי הדם ההיקפיים בהשמנה ופעילות סימפתטית גורמים לקשר חיובי בין כוח תפיסת כף היד ולחץ הדם. בניגוד לכך, חסר של שינויים אלו באדם עם שמנוניות נמוכה יכול לעזור לחשוף קשר תרופתי אפשרי בין בריאות שרירי השלד והבריאות ה – CV, למרות שיש צורך בנתונים נוספים לאשר זאת.