האם החלשת הרגישות לאינסולין במתבגרים יכולה להיות אסטרטגיה אפשרית להורדת לחץ הדם שנגרם בגלל נוקשות גדולה יותר של העורקים במתבגרים?

מטרת המחקר שבוצע בפינלנד היתה לבדוק האם התנגודת לאינסולין והרכב הגוף קשורים זה לזה. למטרה זאת נבדקו תפקיד וויסות מסת השומן הכללית, מסת השריר והתנגודת לאינסולין והקשר בין נוקשות העורקים ולחץ הדם בקרב מתבגרים. נכללו במחקר 3,764 משתתפים בגיל 17 מתוך עוקבה מלידה בממלכה המאוחדת במסגרת המחקר Avon Longitudinal Study of Parents and Children (ALSPAC). נוקשות העורקים נבדקה ע"י מהירות הגל הקרוטי-פמורלי, הרכב הגוף ע"י ,dual-energy Xray Absorptiometry לחץ הדם ע"י מכשיר אומרון והתנגודת לאינסולין בשיטת HOMA-IR. לאחר תקנון לגורמים לבביים-מטבוליים ולסגנון החיים אותרו 1,678 גברים ו – 2,085 נשים שסבלו ממהירות גל פעימה גבוהה יותר שהיתה קשורה ישירות, באופן מובהק וללא תלות עם ערכי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים יותר. כנ"ל לגבי מסת השריר והתנגודת לאינסולין אבל לא למסת השומן הכללי שהיו מווסתים בחלקם עם מהירות גל הפעימה הסיסטולית לאחר תיקנון מלא. במידה דומה היו המדדים עם הלחץ הדיאסטולי.

Agbaje AO. Mediating role of body composition and insulin resistance on the association of arterial stiffness with blood pressure among adolescents: The ALSPAC study. Front Cardiovasc Med. 2022 Sep 2;9:939125.

הערה

במחקר הנוכחי שבו נכללה עוקבה גדולה של מתבגרים לכאורה בריאים מדווח על תפקיד התיווך של הרכב הגוף והתנגודת לאינסולין בקשרים עם נוקשות העורקים ולחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. נמצא שהתנגודת לאינסולין והמסה השרירית אבל לא מסת השומן ממתנת במקצת את הקשר שנמצא עם נוקשות עורקים גדולה יותר ולחץ דם גבוה יותר. ממצא זה מניח שנוקשות עורקים יכולה להשפיע על לחץ הדם גם דרך נתיב של תנגודת גדולה יותר לאינסולין. במחקרים שפורסמו לאחרונה במתבגרים ומבוגרים דווח שנוקשות העורקים יכולה מבחינת הזמן לגרום לעלייה בלחץ הדם וליל"ד.  דיווחים מעטים פורסמו על התערבויות למניעת או להיפוך נוקשות העורקים להורדת לחץ הדם. קיים דיווח שמראה שהשמנה או מסת שומן גדולה יותר קשורה בעליית לחץ הדם ונוקשות העורקים בילדים אלא שהתצפית במחקר הנוכחי מראה שנוקשות העורקים אינה משפיעה בדיוק ע”י נתיב מסת השומן. נוקשות העורקים קשורה דו-כיוונית עם מסת השומן כלומר, מסת שומן גדולה יותר היא חזאית לנוקשות עורקים גדולה יותר ולהיפך. מכל מקום, עלייה בלחץ הדם בגלל נוקשות עורקים גדולה יותר אינה מתהפכת בצורה פשוטה ע"י הורדת מסת השומן בעיקר במתבגרים שלרוב הם במשקל תקין. לכן, תוצאות המחקר הנוכחי שונות במתבגרים עם משקל עודף או השמנה בהם מסת שומן גדולה יכולה לגרום לנוקשות העורקים ויל"ד. תיקנון במחקר הנוכחי לערפלנים עמעם את תפקיד הוויסות של מסת השומן בקשר לנוקשות העורקים ולחץ הדם. למסת השרירים יש כנראה השפעה קלה על נוקשות העורקים במתבגרים בניגוד להשפעה גדולה יותר במבוגרים. המנגנונים האפשריים לקשר בין התנגודת לאינסולין לנוקשות העורקים וליל"ד הם שהתנגודת מעלה את ספיגת הנתרן בכליות, מגבירה את פעילות המערכת הסימפתטית ואת שגשוג השרירים החלקים באנדותל. מצד שני, ממצאי מחקר זה מניחים שקיים עוד מנגנון בו נוקשות עורקים גדולה יותר גורמת לתנגודת מוגברת לאינסולין שמסתיימת בעלייה בלחץ הדם. נוקשות העורקים מחלישה ומעכבת את זרימת הדם הגדולה, כולל אברים עם תנגודת נמוכה כמו הכבד או הלבלב שיוצר מפל של אירועים כמו תנגודת לאינסולין, היפראינסולינמיה ולאחר מכן עלייה בלחץ הדם. שביל זה של נוקשות עורקים-תנגודת לאינסולין-לחץ דם יכול להסביר כ – 3% של הקשר בין נוקשות העורקים ולחץ הדם בעיקר במתבגרים צעירים. תפקיד התיווך של התנגודת לאינסולין יכול כנראה להיות גדול יותר בקרב מתבגרים עם סיכון קרדיו-מטבולי גבוה אבל נצטרך למחקרים נוספים היות והמחקר מסוג "חתך" אינו מאפשר קביעת סיבתיות.