מטרת המחקר מסוג "חתך" שבוצע באוניברסיטת טקסס והוצג כפוסטר בכנס ספטמבר 2022 של החברה הקרדיולוגית האמריקאית בסן דיאגו היתה לבדוק האם הוספת מדידת לחץ דם גם בעמידה משפרת את רגישות אבחנת יל"ד. נכללו 125 משתתפים בריאים ללא אבחנה קודמת של יל"ד או שאינם נוטלים תרופות ליל"ד בגיל ממוצע של 48, 62% נשים ו – 24% שחורים. בכל ביקור במרפאה נמדד לחץ הדם 3 פעמים בישיבה ו – 3 פעמים בעמידה תוך שימוש במכשיר אוטומטי שעבר תיקוף. לחץ הדם הממוצע בישיבה היה 123/76 ממ"כ ובעמידה 126/80 ממ"כ. מתוך 125 המשתתפים סבלו 42 (34%) מיל"ד על פי ניטור אמבולטורי של לחץ הדם במשך 24 שעות (נמוך או שווה מ – 125/75 ממ"כ). הרגישות של לחץ הדם בישיבה היתה 43% והסגוליות 92%. במדידות בעמידה השתפרה הרגישות ל – 74% ואילו הסגוליות ירדה ל – 65% שזה תקין. שטח העקומה מתחת למאפיין פעילות המקבל (AUROC) של הלחץ הסיסטולי היתה גדולה יותר ומובהקת בעמידה מאשר בישיבה כאשר יל"ד סיסטולי הוגדר כשווה או מעל 125 ממ"כ ב – ABPM. במידה דומה היתה העקומה של הלחץ הדיאסטולי שווה או מעל 175 ממ"כ גדולה יותר בעמידה מאשר בישיבה. הוספת לחץ הדם בעמידה ללחץ הדם בישיבה שיפרה את האבחון של יל"ד שהוא שווה או מעל 130/80 ממ"כ.
Vongpatanasin W et al. American Heart Association (AHA) Hypertension Scientific Sessions 2022: Poster 011. Presented September 10, 2022.
הערה
לפי תוצאות מחקר זה עדיף למדוד את לחץ הדם במרפאה לפחות בעמידה מאשר בישיבה. אחד המגיבים לממצאי מחקר זה ציין שהחולה שמגיע למרפאה מתיישב ונח מעט ולחץ הדם נמדד הן בישיבה והן בעמידה אחרי מספר דקות של מנוחה. לפי ניסיוני, מעט מאד רופאים או אחיות מודדים את לחץ הדם גם בעמידה כדי לשלול היפוטנסיה תנוחתית לא כל שכן, אינם מבצעים גם 3 מדידות בהפרש של דקה בכל ביקור.