ראשי » סקירה » אז מה התחדש בניהול יתר לחץ דם באוקטובר 2020 /מאת פרופ' יודפת

אז מה התחדש בניהול יתר לחץ דם באוקטובר 2020 /מאת פרופ' יודפת

מפרסם: פרופ' יאיר יודפת

לפניכם סקירת העיתונות לחודש אוקטובר 2020 מאת פרופ' יודפת.

לנוסח המלא

האם טיפול ב – ACEIs או ARBs לעומת טיפולים אחרים בחולי יל"ד שמאושפזים בגלל COVID-19 אינו מעלה את התמותה?

מטרת המחקר הרטרוספקטיבי שנערך בפוליקליניקה אקדמית ברומא היתה לבדוק האם טיפול ב – ACEIs או ARBs לעומת טיפולים אחרים בחולי יל"ד שמאושפזים בגלל COVID-19 אינו מעלה את התמותה להמשך קריאה ←

האם הורדה נמרצת של לחץ הדם באירוע של דמם תוך-מוחי מגבירה את התמותה והנכות ביל"ד בלחץ דם סיסטולי התחלתי שווה או מעל 220 ממ"כ? עיבוד "לאחר מעשה".

מטרת העיבוד "לאחר מעשה" שנערך ע"י חוקרים מארה"ב, גרמניה ויפאן היתה לבדוק את התוצאים השונים של טיפול נמרץ (מתחת ל – 110-130 ממ"כ) לעומת טיפול סטנדרטי (140-179 ממ"כ) בהורדת לחץ הדם הסיסטולי בחולים עם דמם תוך-מוחי ולחץ דם סיסטולי התחלתי של 220 ממ"כ או יותר לעומת לחץ דם סיסטולי נמוך מ – 220 ממ"כ. להמשך קריאה ←

האם נטילת מלח מוגברת קשורה בנזק מבני וסקולרי סיסטמי?

מדד התנגודת הכלייתי (Renal resistive index) נחשב כסמן של נזק כלייתי פנימי אבל הוא יכול לשקף גם הפרעה וסקולרית סיסטמית. מטרת המחקר הנוכחי שבוצע בשוויץ היתה לבדוק את הקשר בין צריכת מלח עם מדד התנגודת הכלייתי באוכלוסייה מבוגרת, היות וצריכת מלח נקשרה בשינויים במאפיינים וסקולריים. המשתתפים גוייסו ממחקר מבוסס-קהילה להמשך קריאה ←

האם הליכה קשורה בשכיחות נמוכה יותר של יל"ד בנשים לאחר חדילת אורח?

מטרת המחקר הפרוספקטיבי הרב-מרכזים שבוצע בעיקר בארה"ב היתה לבדוק את הקשר בין הליכה לבין השכיחות של יל"ד בקרב 83,435 נשים לאחר חדילת אורח כאשר בבסיס הן היו בגיל 50-79 ללא יל"ד, אי ספיקת לב, מחלה כלילית או שבץ מוחי ושיכלו לדווח על היכולת להליכה לפחות בלוק אחד ללא כל עזרה. להמשך קריאה ←

האם לחץ דם גבוה במנוחה ולחץ הדם המקסימלי תוך מבחן מאמץ מקסימלי קשורים בסיכון מוגבר לשבץ מוחי אבל לא לאוטם שריר הלב? – מעקב של 44 שנים.

מטרת המחקר שבוצע בשוודיה היתה לבדוק האם לתגובת לחץ הדם הסיסטולי תוך מאמץ יש ערך פרוגנוסטי לסיכון ארוך-טווח לשבץ מוחי ואוטם שריר הלב להמשך קריאה ←

האם לחץ הדם שנמדד ב – ABPM ולא במרפאה הוא חזאי טוב יותר לפרפור פרוזדורים מאשר לחץ הדם המרכזי?

מטרת המחקר הפרוספקטיבי שבוצע במספר מרכזים אוניברסיטאיים בארה"ב היתה לבדוק את ההשפעה הפרוגנוסטית להיארעות של פרפור הפרוזדורים במדידות במרפאה, במדידות של לחץ הדם המרכזי וב – ABPM בעוקבה שהורכבה בעיקר מאוכלוסייה קשישה. להמשך קריאה ←

האם קיים קשר בין מדדי קשיות העורקים וקטיגוריות הסיכון למחלת כליות כרונית ללא תסמינים?

מטרת המחקר היפני היתה לבדוק האם קיים קשר בין מדדי קשיות העורקים וקטיגוריות הסיכון למחלת כליות כרונית עדיין ללא תסמינים להמשך קריאה ←

האם להורדת הגדרת יל"ד עמיד לטיפול שווה או מעל 130/80 ממ"כ לעומת שווה או מעל 140/90 ממ"כ אין השפעה על הפרוגנוזה?

מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק את המשמעות הפרוגנוסטית של הורדת סף ההגדרה של יל"ד עמיד לטיפול לשווה או מעל 130/80 ממ"כ על פי הנחיות ACC/AHA 2018 לעומת הסף הקודם של שווה או מעל 140/90ממ"כ להמשך קריאה ←

האם מדידת לחץ דם בבית בשעות אחה"צ המאוחרות נמצאת בקורלציה טובה יותר עם נזק לאברי מטרה מאשר מדידה בבוקר?

מטרת מחקר ה"חתך" שבוצע בסין היתה לבדוק האם למאפייני שיא לחץ הדם במשך היממה יש השפעה משמעותית על הקשר בין הנזק לחדר השמאלי עם שתי מדידות של לחץ הדם הביתי (בבוקר ואחה"צ) בחולי יל"ד שאינם מטופלים. נכללו במחקר 1,084 חולי יל"ד שעברו אקו-לב ו – ABPM. להמשך קריאה ←

האם איכות שינה נמוכה בחולי יל"ד שאינם מטופלים קשורה בהפרעה בתיפקוד האנדותל שמתבטאת בהפרעה בהרחבה מתווכת-זרימה ?

מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את הקשר בין מדדים אובייקטיביים של איכות השינה ותיפקוד האנדותל בחולי יל"ד שאינם מטופלים. נכללו במחקר 74 גברים ו – 53 נשים כולל 55 ממוצא אפרו-אמריקאי, בגיל 40-60 (ממוצע 45.3) עם יל"ד שאינו מטופל (סיסטולי בין 130-159 ממ"כ ו/או דיאסטולי בין 85-99 ממ"כ). להמשך קריאה ←

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

החברות נותנות החסות: