מטרת המחקר מסוג מקרה-עוקבה שבוצע בארה"ב הייתה לבדוק את הקשר בין היפראוריצמיה לבין שבץ מוחי איסכמי (כ – 900 מקרים) תוך שימוש בנתונים ממחקר REGARDS (ר"ת של Reasons for Geographic and Racial Differences in Stroke). במודל סטטיסטי נבדק הסיכון של חומצת השתן שווה או מעל 6.8 מ"ג/ד"ל ו – 6.0 עד מתחת ל – 6.8 מ"ג לעומת מתחת ל – 6.0 מ"ג ( רפרנס) עם ההיארעות של שבץ מוחי. העיבוד רובד לגזע, מגדר וגיל. נבדקה גם המעורבות של מחלות CV על הקשר בין רמת חומצת השתן-שבץ מוחי. יחס הסיכון המובהק בין היפראוריצמיה ושבץ מוחי היה 1.40 לאחר תיקנון למישתנים דמוגרפיים ולחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. קשר זה הוחלש במידה ניכרת (יחס סיכון מובהק של 1.17) ע"י תיקנון למישתנים נוספים במיוחד, בקיום יל"ד עמיד לטיפול (שווה או מעל 140/90 ממ"כ) תוך טיפול ב – 3 תרופות או ע"י 4 תרופות ומספר סוגי התרופות ליל"ד שהורידו באופן מובהק את השפעת ההיפראוריצמיה על השבץ המוחי האיסכמי. באופן מיוחד, טיפול ביל"ד עמיד לטיפול ומספר התרופות תיווכו בהתאמה 45% ו – 43% מקשר זה. לא נמצא כל שינוי בקשר בין היפראוריצמיה ושבץ מוחי ע"י גיל, גזע או מגדר.
Chaudhary NS, Bridges SL Jr, Saag KG, et al. Severity of Hypertension Mediates the Association of Hyperuricemia With Stroke in the REGARDS Case Cohort Study. Hypertension. 2019 Dec 2: [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
ממצאי מחקר זה מראים שהיפראוריצמיה היא גורם סיכון לשבץ מוחי איסכמי. בנוסף, נמצא שאינדיקטורים של חומרת לחץ הדם (עמידות לטיפול ומספר התרופות) שלהם הם מתווכים סטטיסטיים בקשר היפראוריצמיה- שבץ מוחי. נמצא גם שהיפראוריצמיה קשורה בחומרת לחץ הדם הגבוה ושחומרת לחץ הדם הגבוה קשורה בשבץ מוחי. ממצאים אלו מניחים שיל"ד חמור יכול להיות שלב ביניים במסילה בין היפראוריצמיה ושבץ מוחי באוכלוסייה מבוססת-קהילה. במחקרים רבים קיימות ראיות שלהיפראוריצמיה יש מקום חשוב באטיולוגיה של יל"ד ויל"ד הוא גורם סיכון גדול לשבץ מוחי. באופן דומה. יל"ד עמיד לטיפול נמצא כקשור באופן עצמאי בשבץ מוחי. השפעת מספר סוגי התרופות נשארה גם כאשר הוצאו מהעיבוד חולים שטופלו בדיורטיקה. עם כל זאת, איני עדיין משוכנע שהיפראוריצמיה בפני עצמה שמלווה תמיד לחץ דם גבוה היא גורם עצמאי לשבץ מוחי ולא חומרת לחץ הדם הגבוה.