האם השכיחות של אלדוסטרוניזם ראשונית היא גבוהה ואינה מאובחנת במקרים רבים?

מטרת מחקר ה"חתך" שבוצע ב – 4  מרכזים אקדמאיים בארה"ב היתה לאפיין את יצירת הרנין שאינו מדוכא ללא תלות ביצירת אלדוסטרון וכן אלדוסטרוניזם ראשוני בבדיקות ביוכימיות בהקשר ללחץ הדם. נכללו במחקר 289 אנשים ללא יל"ד, 115 בדרגה 1 של יל"ד, 203 בדרגה 2 ו – 408 עם יל"ד עמיד לטיפול. המשתתפים עברו מבחן מלא של דיכוי הנתרן הפומי ללא הרמות של אלדוסטרון או רנין כאישור אבחנתי לאלדוסטרוניזם ראשוני ולכימות יצירת רנין ללא תלות באלדוסטרון. האלדוסטרון בשתן נמדד במשתתפים עם רמה גבוהה של נתרן באיזון עם דיכוי פעילות הרנין. אבחנה ביוכימית של אלדוסטרוניזם ראשוני נקבעה כאשר רמות האלדוסטרון בשתן היו גבוהות מ – 12 פיקוגרם ל-24 שעות. בכל קטיגוריה של לחץ הדם היה רצף של רנין שאינו תלוי יצירת אלדוסטרון כאשר עלייה גדלה יותר ביצירתו היתה קשורה עם ערכי לחץ דם גבוהים יותר, עם הפרשת אשלגן בשתן ועם רמות נמוכות של אשלגן בנסיוב. הרמה המתוקננת הממוצעת של האלדוסטרון היתה 6.5 פיקוגרם/24 שעות בנורמוטנסיביים,  7.3 בדרגה 1 של יל"ד, 9.5 בדרגה 2 ו – 14.6 ביל"ד עמיד לטיפול (כולם מובהקים). הערכת שכיחות מתוקננת מקבילה של אלדוסטרוניזם ביוכימי גלוי היתה 11.3%, 15.7%, 21.6%,  ו – 22.0% (כולם מובהקים). ליחס אלדוסטרון-רנין היתה רגישות דלה וערך חיזוי שלילי לגילוי אלדוסטרוניזם ראשוני גלוי ע"י בדיקות ביוכימיות.

Brown JM, Siddiqui M, Calhoun DA, et al. The Unrecognized Prevalence of Primary Aldosteronism [published online ahead of print, 2020 May 26]. Ann Intern Med.

הערת פרופ' יודפת

בין 16-22% של חולי יל"ד סובלים מאלדוסטרוניזם ראשוני כסיבה עיקרית לעלייה בלחץ הדם. במחקר הנוכחי נמצאה שכיחות גדולה ובלתי ידועה של מחלה זאת שאובחנה בבדיקות ביוכימיות תוך שימוש בספי אבחנה מקובלים. הם מדגישים את הגישה הבלתי מספקת לאבחנה הנוכחית שמבוססת בעיקר על יחס אלדוסטרון-רנין (ARR) ובעיקר מראה קיום של רצף פתולוגי של רנין בלתי מדוכא שאינו תלוי ביצירת אלדוסטרון שמקביל לחומרת לחץ הדם הגבוה. ממצאים אלו תומכים בצורך להגדרה מחודשת של אלדוסטרוניזם ראשוני מקטיגוריה של מחלה נדירה לתסמונת שכיחה בעלת טווח רחב של חומרה ויכולה להיות התורמת העיקרית לפתוגנזה של יל"ד. התוצאות מראות שקיימת הערכה נמוכה של השכיחות של תסמונת זאת גם בצורה גלוייה או סמוייה שקשורה ביל"ד ויש לבצע את כל הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן ולטפל בה אלא, שהדעות על מקומו של ה – ARR כבדיקת סקר הן מעורבות. בדיקת ARR היא עדיין בדיקת הסקר הטובה הטובה ביותר כדי לזהות אנשים שחשודים לאלדוסטרוניזם ראשוני, בעיקר שהיחס לסף האבחנה לחולים שזקוקים לבדיקות נוספות ירד מהרמה המסורתית של 30 ננוגרם/ד"ל ל – 20 ננוגרם/ד"ל. קיימת כיום המלצה לבצע בדיקה זאת לכל חולה חדש שסובל מיל"ד. תוצאות מחקר זה מראות שאלדוסטרוניזם ראשוני הוא שכיח יותר מאשר נחשב בעבר וההנחה היא שתסמין זה בצורתו הקלה יותר תורם הרבה יותר ליל"ד אסנציאלי מאשר היה מקובל עד עכשיו.