מטרת המחקר הבריטי-אמריקאי היתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בין חומרת לחץ הדם הגבוה והטיפול בשבץ מוחי איסכמי. נכללו 26,461 משתתפים שכללו מדגם גדול יותר של שחורים ואלו שגרים ב"חגורת" השבץ המוחי ללא שבץ מוחי בבסיס במחקר העוקבה ארוך הטווח REGARDS (Reasons for Geographic and Racial Differences in Stroke) שגויסו מרחבי ארה"ב משנת 2003 עד 2007. התוצא העיקרי היה היארעות של שבץ מוחי איסכמי שאושר ע"י הרופאים המטפלים. בעיבוד הסטטיסטי נבדק הקשר המגדרי בין הלחץ הסיסטולי והשבץ מוחי עם סוגי התרופות ליל"ד ולשבץ לאחר תיקנון לגיל, גזע וגיל לפי גזע במונחי אינטראקציה. המובהקות של האינטראקציה נחשבה מראש אם היתה נמוכה מ – 0.10. במעקב אירעו 1,084 מקרים של שבץ מוחי איסכמי (55.4% נשים, 40.2% שחורים). לאחר תיקנון נמצא שהסיכון לשבץ בכל רמת לחץ דם סיסטולי (נמוך מ – 120, נמוך מ – 120-129, נמוך מ – 130-139 ומעל 140 ממ"כ) היה גבוה יותר בנשים (יחס סיכון מובהק של 1.25 לעומת יחס הסיכון של 1.14 בגברים). כל תוספת של סוג אחר של תרופה ליל"ד (שמעידה על חומרת יתר לחץ הדם) לעומת אי הוספה היתה קשורה בעלייה מובהקת של 23% בנשים ושל 21% בגברים.
Madsen TE, Howard G, Kleindorfer DO, et al. Sex differences in hypertension and stroke risk in the REGARDS Study. Hypertension. 2019 Aug 13: [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הפרוספקטיבי הנוכחי שכלל עוקבה גדולה נמצא שהקשר בין עליית חומרת יל"ד והיארעות שבץ מוחי איסכמי היה כמעט כפול בנשים בהשוואה לגברים. הבדל זה נשאר מובהק גם לאחר תיקנון לגורמי הסיכון הקלאסיים האחרים. תרומתו הייחודית של המחקר היתה שחומרת יל"ד ע"י נבדקה ע"י מספר התרופות לטיפול תוך שימוש בהנחיות האמריקאיות משנת 2017 שבהן הסף לאבחנת יל"ד היה נמוך מ – 120 ממ"כ. הסברים אפשריים להבדל המגדרי בהשפעת חומרת לחץ הדם על היארעות השבץ המוחי הם: ראשית, קיימת השפעה שונה של המנגנונים הביולוגיים וההורמונליים שקושרים יל"ד להפרעה וסקולרית ולמחלה כמו השפעה קטנה יותר בנשים מאשר בגברים של חסמי ביטא על הורדת פעילות המערכת הסימפתטית והתנגודת ההיקפית לאחר חדילת אורח. שנית, סביר להניח שקיימות השפעות סינרגטיות ספציפיות למגדר בין יל"ד וגורמי סיכון אחרים כמו סוכרת שתורמות להפרעה בתיפקוד הואסקולרי ומעלות את הסיכון לשבץ מוחי. שלישית, האפשרות שלא נראית לי היא שקיים פער בדבקות ונמרצות בטיפול בין המגדרים. מצד שני, ניתן אולי להסביר את השכיחות הגדולה יותר של שבץ מוחי בשחורים בדבקות נמוכה יותר בטיפול שנובע ממצבם החברתי-כלכלי. יש לציין שניתן היה במחקר הנוכחי לתקנן למספר סוגי התרופות בלבד ולא למינוני התרופות וסוגם על פי מדידות לחץ הדם תוך המעקב. השאלה הגדולה היא האם ממצאי המחקר הנוכחי על ההבדל המגדרי בהשפעת חומרת לחץ הדם על השבץ המוחי יימצאו גם בהשפעה זאת על כלל האירועים ה – CV והאם הם ישפיעו גם על ההנחיות העתידיות?