מטרת המחקר שבוצע בקוריאה היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד חדש בדרגה 1 ונזקים טרשתיים תוך מוחיים במשתתפים בריאים וללא כל הפרעה נוירולוגית. נכללו משתתפים שעברו בדיקות בריאות רוטיניות בין ינואר 2006 לדצמבר 2013. נזק טרשתי במוח הוגדר כחסימה או היצרות שווה או מעל 50% של כליי דם מוחיים באנגיוגרפיה ב – flight magnetic resonance. בקרב 85 (3%) משתתפים מתוך 3,111 (בגיל ממוצע 56, 54% גברים) נמצאו נזקים טרשתיים במוח. בעיבוד רב מישתנים ובתיקנון לערפלנים נמצא יחס סיכון מובהק ועצמאי של 2.46 כחזאי לנזקים טרשתיים במוח. בדרגה 2 היה הסיכון גדול יותר עם מידת מובהקות גדולה יותר. ממצאים אלו מראים שקיימת תגובת מינון לנזקים אלו. גם גיל ו – HbA1c היו קשורים באופן מובהק עם נזקי טרשת במוח ללא כל קשר לקטיגוריות של לחץ הדם אבל ללא כל ממצא מובהק במיקום הנזקים.
Nam KW, Kwon HM, Jeong HY, et al. Intracranial atherosclerosis and stage 1 hypertension defined by the 2017 ACC/AHA Guideline. Am J Hypertens. 2019 Aug 21. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שיל"ד בדרגה 1 (על פי הנחיות 2017 ACC/AHA) באנשים בריאים קשור בשכיחות גבוהה יותר של נזקים טרשתיים במוח בהשוואה לאלו עם לחץ דם תקין. בנוסף, נזקים אלו הם תלויי-מינון של הקטיגוריות השונות של לחץ הדם הגבוה. המנגנון שקשור בממצאים אלו אינו ברור והצעות אפשריות הן: 1. שיל"ד מפעיל לחץ על קירות העורקים וגורם להיפרפלזיה של תאי השריר החלק שחודרים לשטחים התת-אנדוקרדיאליים ובנוסף קיימת הצטברות של חלבונים במשתית החוץ-תאית כמו אלסטין, קולגן ופולי-סאכארידים שגורמים להתעבות האינטימה העורקית. 2. עלייה בלחץ הדם מגבירה את רמות הליפופרוטאינים המחומצנים שמהווים את ליבת הטרשת הליפידית. עלייה בלחץ התוך-כלי מעלה את הזרימה פנימה של LDL ויצירה של סופראוקסיד. קיימת גם עדות בלתי ישירה ש – LDL מחומצן קשור באופן חיובי עם רמת לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. כנראה שעלייה בריבוד של שומנים מחומצנים על הקיר היא אחת האפשרויות ליצירת רבדי שומן פיברוטי. 3. קיימת אפשרות להפרעה אנדותליאלית בדרגה 1 של יל"ד בגלל עקה חימצונית, דלקת תת-קלינית וחומרים ואזואקטיביים. הפרעה אנדותליאלית גורמת לעלייה בחדירות הואסקולרית ומאפשרת כניסת חומרים דלקתיים ושומניים נוספים לקיר העורק וגורמים לאתרומה. 4. דרגה 1 של יל"ד יכולה להצביע שלאנשים יש עומס גדול יותר של גורמי סיכון שהם גם גורמי סיכון להתפתחות הנזקים הטרשתיים במוח. במחקר הנוכחי היו ל – 42% מאלו עם יל"ד בדרגה 1 גורמי סיכון CV אחרים ושכיחות גורמי סיכון אלו עלתה על פי הקטיגוריות של לחץ הדם באופן תלויי- מינון. כך שקיימת אפשרות שלחולי יל"ד בדרגה 1 קיימת סביבה עויינת יותר שתורמת להתפתחות של נזקים טרשתיים במוח. כל הפירושים האלו הם יפים מאד אבל היות המחקר רסטרוספקטיבי ובעיקר מסוג "חתך" אינו מאפשר לקביעת סיבתיות ותמיד קיימת אפשרות הפוכה – שהנזקים הטרשתיים במוח עקב טרשת מעלים את לחץ הדם.