מטרת המחקר האנגלי-אמריקאי היתה לבדוק האם ניתן לייחס יל"ד ממוסך שאינו מאוזן לחוסר דבקות בטיפול התרופתי. נכללו במחקר 184 חולי יל"ד שהיו מאוזנים במרפאה ומהם היו 167 בלתי מאוזנים ב – ABPM. מתוך, 167 היו 86 מאוזנים במרפאה אבל לא מאוזנים בלחץ הדם במשך שעות הערות של ABPM – ממצא שמעיד שקיים יל"ד ממוסך שאינו מאוזן. יתר ה – 81 היו מאוזנים גם במרפאה וגם ב – ABPM בערות. הדבקות בטיפול התבססה על בדיקת ריכוז המטבוליטים של התרופות. דבקות מלאה בטיפול נמצאה בקרב 69 (85.2%) מתוך 81 החולים עם יל"ד ממוסך שאינו מאוזן ו – 12 (14.8%) היו עם דבקות חלקית (פחות תרופות מאלו שנרשמו להם). דבקות מלאה בטיפול נמצאה בקרב 69 (89.6%) מתוך 77 חולים עם לחץ דם מאוזן אמיתי ו – 8 (10.4%) היו עם דבקות חלקית. לא נמצא כל הבדל מובהק בין דבקות מלאה או חלקית בין חולים עם יל"ד ממוסך שאינו מאוזן לבין אלו שהיו מאוזנים אמיתיים. בדיקת המטבוליטים בשתן הראה דבקות גדולה בטיפול בקרב אלו עם יל"ד ממוסך שאינו מאוזן לבין יל"ד מאוזן אמיתי.
Siddiqui M, Judd EK, Dudenbostel T, et al. Masked uncontrolled hpertension is not attributable to medication nonadherence. Hypertension. 2019 Jul 22: [Epub ahead of print]
הירת פרופ' יודפת
עלי לציין שתוצאות מחקר פרוספקטיבי זה נראו לי מוזרות ובניגוד למקובל בקשר בין ההיענות לטיפול לבין איזון לחץ הדם. החוקרים מנסים להסביר ממצא זה בעלייה בפעילות הסימפתטית בפתוגנזיס של יל"ד ממוסך שאינו מאוזן. במחקר אחר שלהם נמצא שבחולים אלו קיימת פעילות סימפתטית מוגברת מחוץ למרפאה שמתבטאת בהפרשה מוגברת של קטיכולאמינים ומטאנפרינים ושונות גדולה במהירות הדופק בחולים אלו בהשוואה לחולי יל"ד מאוזנים. דווח גם שלחולים אלו יש רמות גבוהות של חרדה לאחר דנרבציה כלייתית. נמצא גם שהסיכון ליל"ד ממוסך שכיח יותר בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה שמגביר את הפעילות הסימפתטית, גורם ליל"ד בשינה ול – nondipping. יש גם לציין שהמחקר התייחס ליל"ד גם במרפאה שווה או מעל 140/90 ממ"כ בעיבודים אבל בהערכה נוספת אחרי פירסום הנחיות 2017 ACC/AHA שבו יל"ד הוגדר שווה או מעל 130/80 ממ"כ נמצאו תוצאות דומות. אני מאזן את לחץ הדם על פי המדידות בבית שאמורות להתייחס גם ליל"ד ממוסך שמשלב במדידות אלו גם יל"ד שאינו ממוסך אם כי את האבחנה של מצב זה אני מבצע ע"י ABPM. מכל מקום, עלינו להתייחס ליל"ד ממוסך כמאפיין חדש בתוך הקומפלקס של יל"ד. תוצאות מחקר זה מעלות מספר שאלות: 1. האם קיימת אפשרות שיל"ד ממוסך שאינו מאוזן נובע מהבדל בין לחץ הדם הלילי בהשוואה לאלו עם יל"ד רגיל? 2. האם מינונים גבוהים יותר של תרופות היו יכולים לאזן יל"ד ממוסך שאינו מאוזן? 3. האם עדיף לטפל גם בחסם ביטא אם לפי ההנחה של החוקרים קיימת פעילות סימפתטית מוגברת בחולי יל"ד ממוסך שאינו מאוזן?. 4. האם איזון יל"ד זה שמוכר כגורם סיכון דומה ליל"ד כרוני יכול להיות מלווה בתוצאים CV טובים יותר בדומה לאיזון של יל"ד שאינו ממוסך?