האם טיפול ביל"ד ע"י אנשי רפואה שאינם רופאים יכול לגרום לדבקות גדולה יותר בטיפול ולהורדת לחץ הדם?

מטרת המחקר במסגרת HOPE 4 היתה לבדוק האם במודל של טיפול ע"י אנשי רפואה שאינם רופאים, רופאים ראשוניים והמשפחה ומתן תרופות יעילות ניתן להוריד את הסיכון ה – CV. מחקר HOPE 4 היה, מבוסס-קהילה, פתוח, אקראי ומבוקר שכלל 1,371 אנשים עם יל"ד שאינו מאוזן מ – 30 קהילות בקולומביה ומלאזיה. 16 קהילות הוקצו אקראית לבקרה (טיפול רגיל- 727 אנשים) ו – 14 (644) להתערבות. ההתערבות שבוצעה לאחר סקירה קהילתית כללה טיפול בגורמי הסיכון ה – CV ע"י אנשי רפואה שאינם רופאים תוך שימוש באלגוריתם פשוט שנמצא בטבלט וכן תוכניות לייעוץ. לעובדים ניתנה אפשרות לשימוש בתרופות ליל"ד וסטטינים ע"י פיקוח של רופא תוך תמיכה מהמשפחה ומחברים לדבקות בטיפול ולחיים בריאים. התוצא הראשוני היה שינוי במדד פרמינגהם של 10 שנים לחישוב הסיכון ה – CV המוערך במשך 12 חודשים בין משתתפי ההתערבות והבקרה.  כל הקהילות ביצעו מעקב של 12 חודשים (נתונים מ – 97% מאלו שחיים). נמצאה ירידה של 6.40% במדד פרמינגהם ל – 10 שנים בקבוצת הבקרה וירידה של 11.17% בקבוצת ההתערבות עם הבדל מובהק של 4.78% לטובת ההתערבות. נמצאה ירידה אבסולוטית, גדולה יותר ומובהקת של 11.46 ממ"כ בלחץ הדם וירידה גדולה יותר ומובהקת של ה – LDL (16 מ"ג) בקבוצת ההתערבות. שיעור אלו עם יל"ד מאוזן (מתחת ל – 140 ממ"כ) היה 69% לעומת 30% בבקרה (מובהק). לא היו בעיות בטיחות בקבוצת ההתערבות.

Schwalm JD, McCready T, Lopez-Jaramillo P, et al. A community-based comprehensive intervention to reduce cardiovascular risk in hypertension (HOPE 4): a cluster-randomised controlled trial. Lancet. 2019. Sept 2. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

מחקר זה שונה מהמחקרים הקודמים בכך שהוא מערב אנשי רפואה כמו אחיות בטיפול ע"י טבלט שבו קיימות הנחיות לסקירת מקרי יל"ד ולטיפול בהם להורדת לחץ הדם בשיטה לא פרמקולוגית ופרמקולוגית בפיקוח של רופא. הטיפול ההתחלתי כולל 2 תרופות בכדור אחד ובנפרד טיפול בסטטין. הצלחת הטיפול בשיטה זאת בהשוואה לניסיונות הקודמים נובעת ממספר גורמים. ראשית, האוכלוסייה במחקר זה היתה בסיכון גבוה (מעל 30% לפי מדד הסיכון של פרמינגהם ל – 10 שנים) ולכן לחץ הדם ירד במהירות. שנית, עירוב גדול של מיומנות ויכולת של אנשי הרפואה היו קשורים בשיפור האיכות. תיפקודם של אנשי הרפואה במחקר זה שעברו תוכניות אימונים קפדניים היה בהסכמה של 90% עם הערכת הרופאים. שלישית, התרופות היו חופשיות מתשלום רק בקבוצת ההתערבות ורביעית, ההקפדה בקבוצת ההתערבות היתה מצויינת. השאלה האם הצלחה של מודל כזה בארץ היא ישימה בעיקר שהתרופות אינן עולות תלוייה בהסכמת משרד הבריאות וה.רי ואני בספק שתינתן. אני יודע שה.ר.י מתנגדת בכל תוקף לשימוש באחיות כנותנות שירותי רפואה ראשוניים אבל השאלה היא האם ניסוי שיטה זאת בארץ ע"י אחיות אינו מוצדק בגלל מחסור חמור ברופאים ולאור שכיחות לא קטנה של יל"ד שאינו מאוזן?