יל"ד קשור בשינויים שליליים במבנה ותיפקוד המוח, קשור בהאדרת-יתר בחומר הלבן ובהפרעות קוגניטיביות ותנועתיות בחיים המאוחרים. מצד שני, אין כל מידע מהי ההשפעה של חשיפה ללחץ דם מגיל צעיר על מבנה ותיפקוד המוח בגיל הביניים. מטרת המחקר שבוצע באוניברסיטת Northwestern בשיקגו בשיתוף המרכז לתנועה, קוגניציה וניידות באיכילוב היתה לבדוק את השפעת החשיפה המצטברת מהבגרות הצעירה על מבנה המוח בתת-מחקר של 144 (61 נשים) ממחקר CARDIA (Coronary Artery Risk Development in Young Adults). המשתתפים (גיל ממוצע 56) במחקר עברו בסוף מעקב של 30 שנה (שכללו 9 ביקורים) MRI ומדדי הליכה (צעד, קצב ואיזון בעמידה). נערך חישוב של הצטברות לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי במשך 9 ביקורים ע"י הכפלת ערכים ממוצעים של 2 ביקורים עוקבים בשנה בין הביקורים. עיבוד שטח גרעיני הבסיס והתלמוס בוצע ע"י FreeSurfer-initiated Large Deformation Diffeomorphic Metric Mapping. שינויים מורפומטריים עברו רגרסיה על פני לחץ הדם המצטבר לאיזור האיתור עם שונות בצורה. בעיבוד לאחר 30 שנה נמצאו שינויים קטנים בהאדרת נפח החומר הלבן שהיו בקורלציה חיובית עם הצטברות לחץ הדם הסיסטולי אבל לא במדדי ההליכה. קשרים מורפומטריים שליליים עם הצטברות של הלחץ הסיסטולי נמצאו ב – caudate, putamen, nucleus accumbens, pallidum ובתלמוס. צורה קעורה של ה – putamen הימני המרכזי השפיעה על היחס בין הלחץ הסיסטולי המצטבר ורוחב הצעד.
Jenkins LM, Garner CR, Kurian S, et al. Cumulative Blood Pressure Exposure, Basal Ganglia, and Thalamic Morphology in Midlife. Hypertension. 2020;75:1289–1295.
הערת פרופ' יודפת
תוצאות מחקר זה מראות שחשיפה ללחץ דם מצטבר של מבוגרים צעירים לאורך 30 שנה קשור בשינויים מורפולוגיים בגרעיני הבסיס ובתלמוס בגיל הביניים. לחץ דם סיסטולי מצטבר היה קשור בעיוות פנימה בראש גרעין ה – Caudate השמאלי הצדדי, בגרעין ה – accumbens, בפלידום הימני הצדדי ובפוטמן המרכזי והצדדי. חשיפה להצטברות הלחץ הדיאסטולי לא היתה קשורה במורפומטריה למרות קשר חזק עם הצטברות הלחץ הסיסטולי. העיוות כלפי פנים של גרעיני הבסיס ומבני התלמוס שנצפה מחשיפה מצטברת וארוכה ללחץ דם היתה בקורלציה חיובית עם המהירות ובאופן שלילי עם רוחב הצעד. יתרה מכך, הקשר בין הלחץ הסיסטולי המצטבר ורוחב הצעד גרם לעיוות כלפי פנים של הפוטמן המרכזי. ממצאים אלו מעלים את הסברה ששינויים מורפומטריים בגרעיני הבסיס ובתלמוס שיכולים להשפיע על ההליכה והניידות יכולים להיות סמנים מוקדמים של חשיפת לחץ הדם המצטבר במוח. קיימת סבירות שהיות המדגם במחקר זה של חולי יל"ד ללא עומס גדול של יל"ד הממצאים הם עדיין בשלבים המוקדמים של הפתולוגיה ולכן לא נמצאה עדיין קורלציה בין החשיפה ללחץ הדם המצטבר לבין נפחי גרעיני הבסיס והתלמוס. עם כל זאת, הממצא המורפולוגי הקטן שדורש דיוק בעיבוד הנוכחי לגבי נפח החומר האפור הסטנדרטי אינו גלוי מספיק כדי לגלות הבדלי צורה איזוריים ביחס לחשיפה של לחץ הדם המצטבר. נראה גם שהשינויים המורפומטריים רגישים יותר בחשיפה מוקדמת של מדדי המוח מאשר הנפח ומהווים סמן ביולוגי שימושי לזיהוי אנשים שנמצאים בסיכון לירידה תיפקודית. קיימת חשיבות גדולה לזיהוי מוקדם של אנשים בסיכון לשינויים שקטים במוח שמתבטאים מאוחר יותר כהפרעות קוגניטיביות ולקויות אחרות באוכלוסייה המזדקנת.