מטרת המחקר האמריקאי שבוצע במסגרת Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis היתה לבדוק השפעת פעולת גומלין של השמנה (BMI + היקף המותניים) עם יל"ד על האירועים הקרדיו-וסקולריים. נבחרו 3,657 אנשים משני המגדרים ללא עישון, וללא מחלה קרדיו-וסקולרית בבסיס, סוכרת או סרטן שחולקו ל – 7 שילובים של BMI/היקף מותניים שנתחמו ל – BMI ספציפי לקבוצה אתנית (תקין, משקל יתר, השמנה דרגה 1 והשמנה דרגה 2/3) ןשתי קטגוריות של היקף מותניים ספציפיות לקבוצה אתנית (אופטימלי או שאינו אופטימלי). לאחר מעקב ממוצע של 10.3 שנים היה שיעור האירועים הקרדיו-וסקולריים האבסולוטיים נמוכים יותר באנשים ללא יל"ד. שיעור האירועים האבסולוטיים מתוקננים ל – 1,000 חיי-אדם והסיכון היחסי של האירועים באלו עם יל"ד מחושב לקטגוריות של ההשמנה היה 9.3 באלו עם BMI תקין/היקף מותניים אופטימלי, 13.2 באלו עם BMI תקין/היקף מותניים שאינו אופטימלי, 9.0 ב- BMI במשקל עודף/היקף מותניים אופטימלי, 8.4 ב- BMI במשקל עודף/היקף מותניים שאינו אופטימלי, 14.1 בהשמנה דרגה 1/היקף מותניים אופטימלי, 10.1 בהשמנה דרגה 1/היקף מותניים שאינו אופטימלי ו – 9.9 אירועים בהשמנה דרגה 2/3. אמנם הסיכונים היחסיים הראו קשר חזק של יל"ד עם אירועים קרדיו-וסקולריים גם באלו עם BMI תקין/היקף מותניים תקין יותר מאשר אנשים שמנים אבל שיעורי האירועים המתוקננים הראו שלאנשים עם יל"ד שהיו שמנים היה אותו סיכון קרדיו-וסקולרי גבוה כמו אנשים רזים.
Colangelo LA, Vu TH, Szklo M, et al. Is the association of hypertension with cardiovascular event is stronger among the lean and normal weight than among the overweight and obese? The Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis. Hypertension. 2015;66:286-93.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שהקשר בין יל"ד והאירועים הקרדיו-וסקולריים הוא הטרוגני לגבי השפעת רמת ההשמנה כאשר השמנה מוגדרת בקטגוריות של BMI ספציפיות לאתניות (תקין, משקל עודף,השמנה דרגה 1 והשמנה דרגה 2/3) והיקף מותניים אופטימלי ולא אופטימלי. הקשר בין יל"ד עם האירועים הקרדיו-וסקולריים היה גדול יותר בקרב אלו עם BMI תקין/היקף מותניים אופטימלי והיה מוחלש בהרבה בשמנים בדרגה 2/3. עם כל זאת, גם השמנים בדרגה 2/3 עם יל"ד וללא יל"ד סבלו משיעור גבוה של אירועים קרדיו-וסקולריים ושיעורי האירועים בחולי יל"ד עם BMI תקין/היקף מותניים אופטימלי ובחולי יל"ד שמנים בדרגה 2/3 היו גבוהים במידה דומה. ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של יל"ד גם באנשים עם משקל תקין ללא שומן בטני. הקשר בין התנגודת לאינסולין ויל"ד שונה בקרב קבוצות אתניות ומאמר המערכת מציין שהרקע האתני/גנטי של משתתפי המחקר יכול להוות ערפלן אפשרי לתוצאות מחקר זה. יל"ד באנשים רזים ובשמנים יכול לייצג ישויות גנטיות נפרדות ובאחד המחקרים נמצאו שינויים דומים במיקום הגנים בשני כרומוזומים במשפחות עם יל"ד ובמשפחות עם שכיחות גבוהה של השמנה: 1p36 שהוא ייחודי להשמנה עם יל"ד ו – 11p15 שמרמז על קשר ליל"ד ללא כל קשר להשמנה. יש לציין שיש להתייחס גם להשפעת שיטות תזונה שונות ומבחני כושר לבבי-נשימתי שלא נבדקו במחקר הנוכחי.