מטרת מחקר העוקבה הנורווגי היתה לבדוק שינויים ספציפיים לגיל בלחץ הדם ע"י מדידות חוזרות (5 או פחות) של 37,937 אנשים משני המגדרים שנולדו בין 1905 עד 1977 (בגיל 20-89) בין 1979 ל – 2008 בעוקבה מבוססת-אוכלוסיה במחקר Tromsø. מגמות לאורך זמן נבדקו במודלים מעורבים. ממוצע לחץ הדם ירד מ – 1979 ל – 2008 בשני המגדרים בקבוצת הגיל 30-89. הירידה היתה דומה בחלוקת לחץ הדם באוכלוסיה הן במאון (percentile) ה – 80 והן במאון ה – 20. הירידה בלחץ הדם הסיסטולי בקבוצת הגיל 40-49 היתה 10.6 ממ"כ בנשים ו – 4.5 ממ"כ בגברים. לחץ הדם הסיסטולי עלה עם הגיל בשני המגדרים באלו שנולדו בין 1920 ל – 1949, בעוד שירידה או השטחת העקומה נמצאה בעוקבות צעירות יותר. נמצא גם שתקופת הזמן ביחד עם השפעות העוקבה והמגמות בלטו יותר בנשים מאשר בגברים.
Hopstock, LA, Bønaa KH, Eggen AE, et al. Longitudinal and secular trends in blood pressure among women and men in birth cohorts born between 1905 and 1977. The Tromsø Study 1979 to 2008. Hypertension 2015 Jul 20. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצאה מגמת ירידה בלחץ הדם במשך שלושת העשורים הקודמים. נתונים לאורך זמן מראים עלייה בלחץ הדם עם הגיל בעוקבות של אנשים קשישים ועלייה קטנה או ירידה עם הגיל בעוקבות צעירות יותר. השפעת תקופות הזמן והשפעת העוקבות היו בולטות יותר בנשים מאשר בגברים. ניתן לייחס ירידות דומות בקצוות העליונים והתחתונים של חלוקת לחץ הדם להשפעת שינויי אורחות החיים באוכלוסייה יותר מאשר השפעת הטיפול בחולים עם סיכון גבוה. ההיארעות של מחלה קרדיו-וסקולרית במחקר הנוכחי היא מקבילה למגמת הירידה בלחץ הדם בה נמצאה ירידה בהיארעות של אוטם שריר הלב ושיעור התמותה ממנו בין 1974 ל –2004, ירידה בהיארעות של שבץ מוחי איסכמי בין השנים 1995 ל – 2010 וירידה בתמותה ממנו רק בגברים ללא שינוי בהיארעות של שבץ מוחי דימומי. הירידות ברמת הכולסטרול, בלחץ הדם ובשכיחות של עישון מסבירה יותר מחצי הירידה בתמותה ממחלת לב כלילית במדינות סקנדינביה. מגמה כזאת נראית גם אצלנו ולכן קיימת סבירות שהירידה בלחץ הדם תרמה לירידה במחלה קרדיו-וסקולרית לפחות באוכלוסיית המחקר.