מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק את הקשר בין "קפיצת" הבוקר (morning surge להלן MS) בלחץ הדם הסיסטולי (לחץ הדם בשעתיים הראשונות לאחר היקיצה פחות לחץ הדם בשעתיים לפני היקיצה) והסיכון לאירועים כליליים בחולי יל"ד מטופלים. נכללו במחקר 1,191 חולי יל"ד קשישים בגיל 60-90) שחולקו לשלישוני MS בלחץ הדם הסיסטולי ע"י ביצוע ABPM. בנוסף, נבדקה מידת ה"צניחה" (dipping) בלחץ הדם בשינה ולכולם בוצע גם אקו-לב. במעקב ממוצע של 9.1 שנים (טווח 0.4-20 שנה) היו 120 אירועים כליליים. לא נמצא קשר מובהק בסיכון הכלילי לבין שלישוני ה – MS בכלל החולים בעוד שאלו ללא "צניחת" הלילה ( nondippers להלן ND) בלחץ הדם היו בסיכון גדול יותר מאשר אלו עם "צניחה" תקינה (להלן D). מצד שני, בעיבוד נפרד בין D ו – ND לבין שלישוני MS נמצא סיכון כלילי מוגבר ב D ולא ב – ND. עיבוד ברגרסיית Cox ולאחר תיקנון לערפלנים נמצא ש – D שהיו בשלישון העליון (מעל 23 ממ"כ) של ה – MS היו בסיכון מוגבר (יחס סיכון מובהק של 1.912) לסיכון הכלילי ואילו ND היו בסיכון מוגבר (יחס סיכון מוגבר ומובהק של 1.739) לאירועים כליליים ללא כל קשר למידת ה – MS בלחץ הדם הסיסטולי.
Pierdomenico SD, Pierdomenico AM, Di Tommaso R, et al. Morning blood pressures surge, dipping, and risk of coronary events in elderly treated hypertensive patients. Am J Hypertens. 2015 Jul 20. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
תוצאות מנוגדות נמצאו במחקרים לגבי הקשר בין MS מוגבר לבין הסיכון הקרדיו-וסקולרי בכלל והכלילי בפרט. גם במחקר הנוכחי לא נמצא כל קשר בין השלישון העליון ה – MS (מעל 23 ממ"כ) בלחץ הדם הסיסטולי לבין הסיכון הכלילי בכלל חולי לחץ הדם קשישים שמטופלים תרופתית. אבל דווקא ה – D נמצאו כקשורים בסיכון כלילי מוגבר ביחד עם MS מוגבר. מצד שני, הממצא ש – ND קשור בסיכון כלילי מוגבר ועצמאי מוכר כבר מממצאי מחקרים קודמים. חיפשתי לשווא הסבר של החוקרים מדוע MS מוגבר קשור בסיכון מוגבר לאירועים כליליים רק ב – D ולא ב – ND. האם קיימת קורלציה בין D (כלומר גדול יותר) לבין MS גדול יותר? האם קיים אולי קשר בין MS גבוה יותר לטיפול תרופתי חסר? מה היתה תרומת אקו הלב לתוצאות המחקר? יש לכן להתייחס לתוצאות מחקר זה בזהירות.