מטרת המחקר הצרפתי היתה לבדוק האם קיים קשר בין קשיות העורקים לבין פרפור פרוזדורים בעוקבה של חולי יל"ד. נכללו חולים מתוך מסד נתונים אם לחץ הדם במרפאה היה מעל 140/90 ממ"כ, עצמוני, ללא עבר של אירועים קרדיו-וסקולריים, סוכרת מסוג 1 או פרפור פרוזדורים. כולם עברו בדיקת ABPM וניטור זמן קולות Korotkoff (QKD) – שיטה שבודקת באופן אוטומטי את לחץ הדם וקשיות העורקים. מרבית הנבדקים עברו גם אקו-לב בבסיס. אותרו 853 חולים ובמעקב ממוצע של 102 חודשים (כ – 8.5 שנים) היו 67 אירועים חדשים של פרפור פרוזדורים. בעיבוד נמצאו 3 משתנים שהיו קשורים באופן מובהק בפרפור: גיל, קשיות העורקים וממוצע הדופק במשך 24 שעות. הכללת קוטר הפרוזדור השמאלי לעיבוד החליפה את מהירות הדופק בגורם סיכון מובהק לפרפור. בעיבוד נוסף נמצא שרק קשיות העורקים היא גורם סיכון עצמאי לפרפור פרוזדורים שאינו תלוי בגיל, לחץ הפעימה במשך 24 שעות וקוטר הפרוזדור השמאלי.
Cremer A, Gosse P, Laine´ M, et al. Increased arterial stiffness is an independent predictor of atrial fibrillation in hypertensive patients. J Hypertens 2015 Jul 13. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
תוצאות מחקר זה מראות שקשיות העורקים הוא חזאי חזק ועצמאי להתפתחות עתידית של פרפור פרוזדורים ללא קשר לגיל,ללחץ הפעימה במשך 24 שעות, למדד מסת החדר השמאלי ולקוטר הפרוזדור השמאלי. ההנחות להסבר הקשר בין קשיות העורקים לפרפור פרוזדורים. החוקרים שוללים אפשרות של קיום קטע PR ארוך באק"ג בגלל הארכה קטנה ובלתי משמעותית של מקטע זה בחולי המחקר, אפשרות של הרחבת קוטר הפרוזדור השמאלי נוטרלה בעיבוד הסטטיסטי ולכן הם מניחים שהפרפור נגרם ע"י פיברוזיס של הלב והעורקים שמתפתחת עם הגיל ומואצת ביל"ד. אמנם הטיפול התרופתי יש לזכור רק שטיפול ביל"ד יכול להשפיע על ההיארעות של הפירפור אבל בחירת התרופות אינה יכולה להיות מושפעת מהידע על קשיות העורקים שלא סופקה לרופאים שטיפלו בחולים.