מטרת המחקר השוודי היתה להשוות את הסיכון שקשור בהורדת לחץ הדם הסיסטולי לערכים בין 110-119 ממ"כ בהשוואה להורדה לערכים בין 130-139 שמתאימים להנחיות שקיימות כיום להורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 140 ממ"כ. המחקר היה מבוסס על מסד הנתונים הלאומי שנאסף מ – 861 יחידות ברפואה ראשונית או ממרפאות חוץ של בתי חולים בין 2006 ל – 2012 עם מעקב ממוצע של 5 שנים. נכללו במחקר 187,106 חולי סוכרת מסוג 2 לפחות במשך שנה בגיל 75 או צעירים יותר ללא מחלה קרדיו-וסקולרית קודמת או מחלה קשה אחרת. בעיבוד נמצא שבהשוואה לחולי סוכרת עם לחץ דם סיסטולי בין 130-139 ממ"כ היו החולים עם ערכי לחץ הדם בין 110-119 ממ"כ בסיכון הנמוך ביותר והמובהק לאוטם שריר הלב ללא תמותה או לכלל האירועים הכליליים החדים + התחלואה הקרדיו-וסקולריות עם וללא תמותה + מחלה כלילית ללא תמותה. לא נמצאה כל עדות להופעת עקומת J בין לחץ הדם לנקודות הסיום פרט לאי ספיקת לב ותמותה כללית.
Adamsson Eryd S, Gudbjörnsdottir S, Manhem K, et al. Blood pressure and complications in individuals with type 2 diabetes and no previous cardiovascular disease: national population based cohort study. BMJ. 2016 Aug 4;354:i4070.
הערת פרופ' יודפת
המחקר הנוכחי הוא הראשון שהראה יעילות מובהקת בהורדת לחץ הדם הסיסטולי לערכים בין 110-119 ממ"כ (למעשה מתחת ל – 120 ממ"כ) לעומת הורדה לערכים בין 130-139 ממ"כ (למעשה מתחת ל – 140 ממ"כ לפי ההנחיות האירופיות שמבוססות בעיקר על מחקרים תצפיתיים) ללא הופעת עקומת J בערכים הנמוכים. ממצאים אלו הם בניגוד למחקר ACCORD שהיה אקראי ופרוספקטיבי שלא הראה כל יעילות מובהקת לגבי נקודת הסיום הכוללת הקרדיו-וסקולרית ע"י טיפול נמרץ ביל"ד פרט לירידה של 40% באירועים המוחיים. לא ניתן גם להתעלם מתוצאות מחקר SPRINT שאמנם לא כלל חולי סוכרת אבל גם בו לא נמצאה עקומת J בהורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ. מצד שני, לחץ הדם הנמוך במחקר הנוכחי היה קשור בסיכון גדול ומובהק לאי ספיקת לב ותמותה כללית. שיעור המעשנים בקרב קבוצה זאת היה מעל 30% ורובם היו מטופלים בדיורטיקת הלולאה או באלדקטון. התמותה המוגברת מוסברת ע"י המחברים במחלות נלוות שגרמו לתמותה יותר מאשר השפעת הטיפול ביל"ד. המחקר הוא תצפיתי ובעיבוד רטרוספקטיבי לכן יש להתייחס לתוצאות בזהירות.