האם שונות בלחץ הדם הוא חזאי לשינויים בקוגניציה בגיל המתקדם?

מטרת עיבוד ה"חתך" במסגרת Maine-Syracuse Longitudinal Study היתה לבדוק השפעת הגיל והשונות האישית בלחץ הדם על התיפקוד הקוגנטיבי תוך התחשבות בסוג וריבוי התרופות. במחקר נכללו 980 אנשים מתוך הקהילה שעברו 15 מדידות אוטומטיות של לחץ הדם (5 פעמים בישיבה, בשכיבה ובעמידה). התיפקוד הקוגניטיבי נבדק במספר מבחנים נוירו-פסיכולוגיים לאחר מדידות לחץ הדם. נמצאה אינטראקציה מובהקת בין הגיל לשונות בלחץ הדם. השונות בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי היתה קשורה באופן הפוך בכל המבחנים הקוגניטיביים באנשים מגיל 60 ומעלה. השונות בלחץ הדם הסיסטולי היתה גם קשורה בזיכרון המילולי ובמבחן Mini-Mental State Examination. השונות בלחץ הדם הדיאסטולי היה גם קשורה בזיכרון חזותי-מרחבי וארגון מרוכב. לא נמצא כל קשר מובהק בין השונות בלחץ הדם לבין התיפקוד הקוגניטיבי באנשים מתחת לגיל 60.

Dore GA, Elias MF, Crichton GE, et al. Age modifies the relation between intraindividual measurement-to-measurement variation in blood pressure and cognitive function: the Maine-Syracuse Study. J Hypertens. 2017 Aug 5. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במספר מחקרים נמצא שבדיקת השונות אישית בלחץ הדם תוך ביקור או בין ביקורים בחיזוי ההפרעה הקוגניטיבית היא יעילה יותר מאשר ההתייחסות לממוצע לחץ הדם. השונות בלחץ הדם עולה עם הגיל ובמחקר הנוכחי נמצא ששונות זאת היתה קשורה ברמות נמוכות של ביצועים קוגניטיביים לאחר תיקנון למשתנים דמוגרפיים, לממוצע לחץ הדם ולגורמי סיכון CV רבים. במחקר הנוכחי בוצעו כל 15 המדידות בתנוחות שונות אבל במשך יום אחד ולכן קשה להשוות את תוצאותיו עם מרבית המחקרים שעסקו בשונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור. מהיות המחקר מסוג "חתך" לא ניתן לבחון סיבתיות לקשר זה אבל נטען שעלייה בשונות גורמת לעקה מוגברת על קיר כלי הדם, לנזק לאנדותל ולקשיות העורקים שגורמים למחלת כלי הדם הקטנים במוח. במחקר קודם של חוקרים אלו נמצא שעלייה במהירות גל הפעימה נמצאת ביחס הפוך לתיפקוד הקוגניטיבי. אפשרות להסבר לשונות הגדולה יותר של לחץ הדם בקשישים קושר זאת בתהליך הטרשתי והשפעתו על פגיעה בחומר הלבן ואטרופיה של קיר כלי הדם במוח. לא נמצאה גם כל השפעת סוגי ומינון התרופות על השונות של לחץ הדם וזאת בניגוד למחקרים שעסקו בשונות בין ביקור לביקור שבהם נמצא השפעה של סוגי התרופות עליה. מצד שני, במחקר זה מעצם צורת ביצועו לא היה קשור בהיענות לטיפול בעוד שמספר חוקרים מעריכים שחלק מהשונות הגדולה שהושגה בחלק מהמחקרים מושפעת מהיענות גרועה לטיפול. לדעתי, עדיף היה לבדוק את השונות בלחץ הדם ב – ABPM במשך 24 שעות כדי למנוע את בעיית ההיענות ולבצע מעקב פרוספקטיבי על השפעת השונות על התיפקוד הקוגנטיבי.