מטרת המחקר שבוצע במסגרת מרפאה אקדמית באוניברסיטת ויסקונסין היתה לבדוק את הקשר בין גורמים סוציו-דמוגרפיים לאיזון לחץ הדם במבוגרים צעירים. נכללו במחקר הרטרוספקטיבי 3,208 חולי יל"ד חדשים ללא כל טיפול קודם בגיל 18-39 בשנים 2008 עד 2011. איזון לחץ הדם בקרב 48% מהחולים הושג תוך 24 חודשים. בעיבוד נמצא ששיעור האיזון בנשים היה גבוה יותר מאשר בגברים (57 לעומת 41%). עיבוד במודלים מתוקננים הראה ששיעור נמוך יותר (ב – 39%) של איזון לחץ הדם בגברים צעירים לעומת נשים, לא נשואים ואי ידיעת השפה האנגלית היו כולם חזאים מובהקים לשיעור נמוך יותר של איזון.
Haggart RC, Bartels CM, Smith MA, et al. Sociodemographics and hypertension control among young adults with incident hypertension: a multidisciplinary group practice observational study. J Hypertens. 2018 Jul 30. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
היענות גדולה יותר של נשים בכל שטחי הרפואה מוכרת לכולנו. הסיבות רבות כמו זמניות גדולה יותר וזמן פנוי יותר לעומת גברים שעיסוקיהם מורידים מאד את שיעור ההיענות שלהם. נושא זה לא נבדק במחקר הנוכחי. המחברים מעלים שתי סיבות נוספות אפשריות שגם הם לא נבדקו – ערכי לחץ גם גבוהים יותר בגברים ושיעור גדול יותר של מעשנים בקרבם. במחקרים קודמים נמצא שאנשים לא נשואים אינם מודעים ליל"ד וקשה לאזנם. ממצאי מחקר זה מחזקים את הנתונים שנישואים מגינים מפני תוצאות בריאותיות בלתי רצויות. מיותר להסביר שאי ידיעת השפה המקומית קשורה בהיענות גרועה לאיבחון יל"ד ולטיפול ובמדינה שקולטת כל הזמן עלייה לגורם זה יש השפעה גדולה. מחקר זה כמו קודמו מבוסס על נתונים בעבר ולא נבדקה השפעת ערפלנים רבים שלא תוקננו. מצד שני, נראה לי שהממצאים מראים שקיימות אוכלוסיות שחייבים להיות ערים למגבלותיהם בכל שטחי הרפואה ויש לתת להם עד כמה שאפשר העדפה בגישה בבריאות ובחולי.