מטרת העיבוד שבוצע ע"י חוקרים מאוסטרליה ומאנגליה היתה לבדוק את הקשר בין היפוטנסיה תנוחתית והיארעות של ירידה בקוגניציה או דמנציה בקרב חולים מגיל 80 ומעלה שנטלו חלק ב – Hypertension in the Very Elderly Trial (HYVET). היפוטנסיה תנוחתית הוגדרה בירידה סיסטולית שווה או מעל 15 ממ"כ או דיאסטולית שווה או מעל 7 ממ"כ לאחר עמידה של 2 דקות לאחר ישיבה. היפוטנסיה תנוחתית תת-קלינית הוגדרה כהתקף ללא נפילה של חוסר יציבות, תחושה לפני עילפון או עילפון שבוע לפני מדידת לחץ הדם. נמצאו 538 חולים עם היפוטנסיה תנוחתית. היפוטנסיה תנוחתית היתה קשורה בעלייה מובהקת של 36% בסיכון לירידה קוגניטיבית. יחס הסיכון המובהק להיארעות של דמנציה היה 1.36. יחס הסיכון המובהק לירידה בקוגניציה לאחר שנלקחו בחשבון הסיכונים לאירועים CV היה 1.39 ולדמנציה 1.34. היפוטנסיה תנוחתית תת-קלינית היתה ביחס סיכון מובהק של 1.56 לירידה קוגניטיבית ו – 1.79 לדמנציה. ביצוע מטה-אנליזה של ממצאי HYVET עם ממצאים בספרות הרפואית בשטח זה הראה שהיפוטנסיה תנוחתית מעלה באופן מובהק ב –21% את הסיכון לדמנציה.
Peters R, Anstey KJ, Booth A, et al. Orthostatic hypotension and symptomatic subclinical orthostatic hypotension increase risk of cognitive impairment: an integrated evidence review and analysis of a large older adult hypertensive cohort. Eur Heart J. 2018 Jul 24. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במרבית המחקרים שפורסמו עד עתה כולל HYVET נמצאו תוצאות דומות שמראות קשר בין היפוטנסיה תנוחתית, ירידה בקוגניציה ועלייה בשיעור הדמנציה. בנוסף, תגובה אפשרית למינון פירושה שגם נפילה תנוחתית תת-קלינית קשורה בסיכון מוגבר בעיקר אם קיימים תסמינים של היפוטנסיה תנוחתית. מצד שני, ממצאי העיבוד הנוכחי אינם יכולים לבסס סיבתיות ולכן יש צורך במחקרים כדי להבין טוב יותר את טיב הקשר בין ירידת לחץ דם תנוחתית, מהירות ההתאוששות, הבדלים אפשריים בין ירידה סיסטולית ודיאסטולית, תפקידם של התסמינים, שונות במדידות לחץ הדם, קשיות העורקים, השפעת ירידה מוקדמת בשינויים בקוגניציה עם תרופות או היענות ומסלולי סיבתיות. קביעת סיבתיות בשטח זה היא קשה ומסובכת ולמרות שאנו יודעים ממחקר Discontinuation of Antihypertensive Treatment in Elderly People on Cognitive Functioning שהפסקת הטיפול ביל"ד לפחות באלו עם הפרעה קוגניטיבית קלה מעלה את הסיכוי לריפוי מהיפוטנסיה תנוחתית, ממצא זה לא חזר כאשר ביצעו עיבוד מסוג intension to treat וללא כל השפעה על מדדי הקוגניציה. יתרה מכך, לא נמצא כל קשר בין שימוש בתרופות ליל"ד והיפוטנסיה תנוחתית ב – HYVET ואילו השימוש בתרופות הוריד את הסיכון ה – CV והתמותה. שאלת המפתח היא האם להתערבויות אחרות להורדת השפעת ההיפוטנסיה התנוחתית תהיה השפעה על התוצא הקוגניטיבי.