מטרת המחקר ההולנדי היתה לבדוק את הקשר בין הנזק במוח בשיטת (diffusion tensor imaging (DTI לבין קשיות קשת האאורטה ע"י מדידת מהירות גל הפעימה (בשיטת MRI מיוחדת – velocity-encoded) בחולי יל"ד ללא כל מחלה צרברו-וסקולרית קלינית. נכללו במחקר 60 חולי יל"ד (30 גברים בגיל ממוצע 46). עלייה במהירות גל הפעימה היתה קשורה בירידה מובהקת של החומר הלבן, בעלייה מובהקת בחומר האפור ועליית מובהקת בהרחבה הרדיאלית של החומר הלבן והאפור. שינויים אלו לא היו קשורים בגיל, מגדר, BMI, עישון ונפח האדרת-היתר של החומר הלבן.
Sala M, van den Berg-Huysmans A, van der Grond J, et al. Aortic arch stiffness Is associated with incipient brain injury in patients with hypertension. Am J Hypertens. 2015 Sep 24. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
ייחודו של המחקר הנוכחי הוא בשימוש במיכשורים חדשים שמאפשרים דיוק- יתר בתוצאות. כך למשל, שימוש ב – MRI מיוחד לבדיקת מהירות גל הפעימה במקום גלי קול. תוצאות המחקר מראות שקיים קשר בין קשיות קשת האאורטה ופגיעות קדם- קליניות במוח. ירידה בתקינות רקמת המוח יוחסה במחקרים קודמים להאדרת החומר הלבן אלא שהנחת החוקרים במחקר הנוכחי (בהסתייגות בגלל המדגם הקטן ומשך הזמן הקצר של יל"ד בחולים צעירים יחסית ללא סוכרת) שקשיות קשת האאורטה מעורבת בפתוגנזה של ההאדרות החומר הלבן אבל קודמים לו שינויים מיקרו – מבניים כמו איבוד במיאלין (לאור הגברת ההרחבה הרדיאלית בחומר זה). גם ההנחה המקובלת שהחומר הלבן רגיש יותר לתנודתיות בלחץ הדם מאשר החומר האפור לא נתמכת בממצאי מחקר זה היות ונמצא שקשיות קשת האאורטה משפיעה גם על מבנה המיקרו של החומר האפור. היות המחקר מסוג "חתך" אינו מאפשר להוציא מסקנה האם קשיות קשת האאורטה היא הגורמת להפרעות שניצפו במוח אם כי לאור ממצאי מחקרים קודמים ההנחה היא שלחץ גדול יותר ו/או הפרעה לזרימת הדם מהאאורטה למוח יכולים לגרום לשינויים אלו.