ראשי » סקירה » סקירת עיתונות / אוקטובר 2016 סקירת עיתונות / אוקטובר 2016מפרסם: פרופ' יאיר יודפתלפניכם סקירת העיתונות לחודש אוקטובר מאת פרופ' יודפת.לנוסח המלא האם בשלב הנוכחי אין כל הצדקה לטיפול בדנרבציה כלייתית ביל"ד עמיד לטיפול? – כתב עמדה של החברות האירופיות ליל"ד, לקרדיולוגיה ולרדיולוגיה התערבותית. כתב העמדה המשותף לשלושת החברות האירופיות מזכיר שתוצאות המחקרים האקראיים שנערכו בעיקר בשנת 2009 תמכו ביעילות ההתערבות והביאו לשימוש נרחב בדנרבציה הכלייתית ברחבי העולם. להמשך קריאה ← אם תירגול אירובי והתמודדות עם מצבי לחץ משפרים את "צניחת" (dipping) לחץ הדם בשינה בחולים כליליים? מטרת המחקר שנערך באוניברסיטת דיוק היתה להשוות השפעת תירגול אירובי או הדרכה להתמודדות במצבי לחץ או טיפול רגיל על "צניחת" לחץ הדם הלילית במדגם של חולים כליליים רשומים או עם מבחן מאמץ חיובי. להמשך קריאה ← האם ליל"ד בגיל הביניים יש השפעה על התיפקוד הקוגניטיבי (כולל על התפתחות של מחלת אלצהיימר)? – כתב עמדה מדעי של חברת הלב האמריקאית (AHA). מטרת כתב העמדה הנוכחי של צוות מומחים מולטידיסיפלינארי היתה לבדוק את כל הנתונים הקיימים כיום על השפעת יל"ד על הקוגניציה כדי להעריך את מצב הידע, לזהות פערים ולספק כיוונים לעתיד. להמשך קריאה ← האם טיפול בנוגדי המערכת רנין-אנגיוטנסין יכול לעכב התפתחות מחלת אלצהיימר בקשישים עם הפרעה קוגניטיבית קלה? מטרת המחקר שנערך באוניברסיטת Rush והוצג בכנס השנתי של החברה הנוירולוגית האמריקאית במחצית אוקטובר 2016 היתה לבדוק בנתיחה לאחר המוות שינויים במוח בחולים שטופלו במעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין (להלן RAS) (38 נפטרים שנטלו אותם לפחות בשני ביקורים עוקבים) לעומת אלו ללא טיפול בתרופות אלו (45 נפטרים). להמשך קריאה ← האם היפוטנסיה תנוחתית היא גורם סיכון לדמנציה? מטרת המחקר שבוצע בהולנד היתה לבדוק את הקשר בין היפוטנסיה תנוחתית והסיכון לפתח דמנציה באוכלוסייה הכללית. להמשך קריאה ← האם הורדת לחץ הדם הדיאסטולי כבר מתחת 70 ממ"כ קשורה בעליית hs-cTnT, אירועים לבביים ותמותה? – עיבוד ממחקר ARIC מטרת העיבוד הנוכחי ממחקר (ARIC (Atherosclerosis Risk In Communities האמריקאי היתה לבדוק את הקשר העצמאי של לחץ הדם הדיאסטולי עם נזק ללב. להמשך קריאה ← האם נזק בכליות מעורב בפתוגנזיס של יל"ד ממוסך שאינו מאוזן? מטרת המחקר הנוכחי שבוצע באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב היתה להעריך את מידת הקשר בין יל"ד ממוסך שאינו מאוזן (שווה או מעל 135/85 ממ"כ ב – ABPM ונמוך מ – 140/90 ממ"כ במרפאה) לבין הנזק לאברי מטרה. להמשך קריאה ← האם שימוש ממושך בתיאזידים מוריד את הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים? מטרת המחקר שבוצע במסגרת הרפואה הראשונית בשוודיה היתה לבדוק האם הטיפול בתיאזידים מוריד את הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים בחולי יל"ד. להמשך קריאה ← האם שונות גדולה בין ביקור לביקור בלחץ הדם הסיסטולי בגברים קשורה בסיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה, למחלה כלילית, לשבץ מוחי ולאי ספיקת כליות סופנית? מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את הקשר בין שונות מוגברת בלחץ הדם הסיסטולי בין ביקור לביקור לבין תמותה מכל סיבה, אירועים קרדיו-וסקולריים ואי ספיקת כליות סופנית. להמשך קריאה ← האם יל"ד בילדות ובהתבגרות קשור בהפרעות קוגניטיביות? מטרת המחקר שבוצע באוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב היתה להשוות מבחנים נוירו-קוגניטיביים בילדים ומתבגרים שסובלים מיל"ד ראשוני בהשוואה לילדים ומתבגרים נורמוטנסיביים. להמשך קריאה ← האם טיפול בחומצה פולית בחולי יל"ד עם היפרכולסטרולמיה מוריד את הסיכון לאירוע מוחי ראשון? – מחקר המניעה הראשונית של שבץ מוחי הלאומי הסיני מטרת המחקר הנוכחי שנערך במסגרת מחקר ההתערבות הסיני היתה לבדוק האם תוספת של חומצה פולית לחולי יל"ד עם רמות גבוהות של הכולסטרול הכללי יכולה להוריד באופן עצמאי את הסיכון לשבץ המוחי הראשון. להמשך קריאה ← האם חסמי ביטא וחסמי תעלות הסידן הם בין התורמים העיקריים לאשפוזים בגלל דיכאון והפרעות דו-קוטביות בהשוואה לסוגי תרופות אחרות ליל"ד? מטרת המחקר שבוצע בשני בתי חולים בסקוטלנד היתה לבדוק האם לסוגי תרופות ליל"ד יש השפעה על הפרעות קשות במצב הרוח שהצריכו אישפוז. להמשך קריאה ← האם הוספת empagliflozin לטיפול התרופתי ביל"ד בחולי סוכרת מסוג 2 גורמת פרט לשיפור איזון הסוכרת ולירידה במשקל גם לירידה נוספת בלחץ הדם? מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק במסגרת מחקר EMPA-REG האם מתן חד יומי של אמפאגליפלוזין (empagliflozin להלן אמפה) במינונים של 10 מ"ג ל- 276 חולים, או 25 מ"ג ל - 276 חולי סוכרת מסוג 2 יוריד את ההמוגלובין המסוכרר, את לחץ הדם ואת המשקל בהשוואה לפלצבו (271 חולים) בחולי סוכרת מסוג 2 עם יל"ד. להמשך קריאה ← האם חלבוני מי הגבינה מורידים את לחץ הדם ביחד עם שיפור בגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים אחרים? מטרת המחקר שבוצע באנגליה היתה לבדוק האם חלבוני מי הגבינה מורידים את לחץ הדם שנמדד ב – ABPM וסמנים קרדיו-וסקולריים אחרים. להמשך קריאה ← השארת תגובהביטולחייבים להתחבר כדי להגיב.