מטרת המחקר שנערך באוניברסיטת דיוק היתה להשוות השפעת תירגול אירובי או הדרכה להתמודדות במצבי לחץ או טיפול רגיל על "צניחת" לחץ הדם הלילית במדגם של חולים כליליים רשומים או עם מבחן מאמץ חיובי. העיבוד היה משני במסגרת מחקר Smart Heart שהיה אקראי ומבוקר, סמוי להקצאה ולתוצאות. נכללו 134 חולים בגיל ממוצע של 62 שהתבקשו להפסיק נטילת תרופות (בעיקר חסמי ביטא, CCBs וניטראטים ארוכי טווח) עד כמה שניתן למשך 48 שעות לפני תחילת המחקר. (רובם נטלו גם אספירין ותרופות לדיסליפידמיה). "צניחת" הלילה בלחץ הדם נמדדה ב – ABPM בבסיס ולאחר 16 שבועות של טיפול באחת משיטות הטיפול. (תירגול אירובי- טיפול רגיל + תירגול מודרך 35 דקות 3 פעמים בשבוע, התמודדות עם מצבי לחץ – טיפול רגיל + מפגשי הדרכה של 1.5 שעות פעם בשבוע). בשתי קבוצות ההתערבות נמצא שיפור גדול יותר ומובהק בצניחה הלילית בהשוואה לטיפול הרגיל. שיעור הצניחה הסיסטולית הממוצעת לאחר ההתערבות היתה 12.9% בקבוצת הורדת הלחץ, 11.1% בקבוצת התירגול ו – 8.6% לאחר טיפול רגיל. שיעור הצניחה הדיאסטולית הממוצעת לאחר ההתערבות היתה 13.3% בקבוצת הורדת הלחץ, 14.1% בקבוצת התירגול ו – 8.8% לאחר טיפול רגיל.
Sherwood A, Smith PJ, Hinderliter AL, et al. Effects of exercise and stress management training on nighttime blood pressure dipping in patients with coronary heart disease: A randomized controlled trial. Am Heart J, 2016 Oct 20. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
"צניחת שינה" של לחץ הדם מתחת ל – 10% שמוגדרת כבלתי תקינה (nondipping) היא סמן פרוגנוסטי חזק לתחלואה ותמותה קרדיו-וסקולרית בחולי יל"ד ובאלו ללא יל"ד. שכיחות צניחה בלתי תקינה בקרב חולים כליליים היא כפולה בהשוואה לאלו ללא מחלה כלילית ומעלה עוד יותר את הסיכון מלבד הסיכון של המחלה עצמה. השיטה השכיחה לטיפול במצב זה היא טיפול תרופתי ליל"ד לפני השינה (או מלטונין לשיפור איכות השינה). במחקר הנוכחי נמצא שביצוע תירגול אירובי מודרך או התמודדות מודרכת להורדת הלחץ הנפשי ביחד עם הטיפול הרגיל לעומת הטיפול הרגיל בלבד העלו את שיעור הצניחה הלילית. כאשר בדקתי את הערכים בטבלאות ראיתי ראשית, שכל החולים שנכללו במחקר היו עם ערכי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי תקינים (מבחינת ה – ABPM ולא במרפאה) ושיעור הצניחה הסיסטולית בבסיס היה 10% בבקרה, 9.6% בקבוצת האירובית ו – 9.0% בקבוצת ההתמודדות עם לחץ. ההתערבות העלתה את שיעור הצניחה ב – 1.4% בשלושת הקבוצות כך שהממוצע עלה בשלושתם מעל 10%. השיעורים היו גדולים יותר בלחץ הדם הדיאסטולי אבל איני יודע איך מתייחסים לממצא זה היות ובאופן מעשי אנחנו מתייחסים רק לשיעור הצניחה הסיסטולית (עדיף כמובן גם הדיאסטולי אבל אין לי ואני מניח גם לאחרים איך מתייחסים למקרים בהם רק סוג אחד של לחץ דם אינו תקין). ההנחה היא שהן פעילות גופנית בשעות היום והן הורדת הלחץ הנפשי (שקיומו קשור בנדודי שינה) משפיעים על איכות השינה ומשפרים את "צניחת" לחץ הדם. הן לתירגול והן להתמודדות עם לחץ יש השפעה לטובה על ויסות המערכת הפיסיולוגית שכוללת שיפור בתיפקוד הואזודילטורי של אנדותל כלי הדם. מעניין שבאחד המחקרים נמצאה שהפרעה בתיפקוד האנדותל קשורה ביל"ד לילי ובנדודי שינה. הגברת הצניחה ע"י טיפול תרופתי לפני השינה מורידה את האירועים הקרדיו-וסקולריים. בתת-מחקר של HOPE נמצא שטיפול לילי של רמיפריל הוריד את התחלואה והתמותה הקרדיו-וסקולרית במחלת עורקים היקפית. במחקר הספרדי MAPEC נמצא שתיקון לצניחת לילה תקינה הוריד את הסיכון הקרדיו-וסקולרי, את השבץ מוחי ואת ההיארעות של סוכרת חדשה. המחברים מקווים שניתן יהיה למצוא ממצאים דומים בהשפעת של שני הטיפולים הלא-תרופתיים על הסיכון הקרדיו-וסקולרי.