האם בשלב הנוכחי אין כל הצדקה לטיפול בדנרבציה כלייתית ביל"ד עמיד לטיפול? – כתב עמדה של החברות האירופיות ליל"ד, לקרדיולוגיה ולרדיולוגיה התערבותית.

כתב העמדה המשותף לשלושת החברות האירופיות מזכיר שתוצאות המחקרים האקראיים שנערכו בעיקר בשנת 2009 תמכו ביעילות ההתערבות והביאו לשימוש נרחב בדנרבציה הכלייתית ברחבי העולם. מצד שני, תוצאות המחקר שנערך בארה"ב שהיה אקראי, כפול-סמיות ומבוקר (ע"י התערבות מזויפת) שנערך בארה"ב (כדי לקבל אישור של ה – FDA) לא הראו כל הבדל בהורדת לחץ הדם במרפאה בין שתי הזרועות. מסקנתם היא שהמשך ביצוע ההתערבות תלוי במידה וימצאו ראיות חדשות ליעילותה.

Moss JG, Belli AM, Coca A, et al. Executive summary of the joint position paper on renal denervation of the Cardiovascular and Interventional Radiological Society of Europe and the European Society of Hypertension. J Hypertens. 2016 Oct 17. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת:
כולנו זוכרים את ההתלהבות הבין לאומית לאחר פירסומי המחקרים האקראיים של Symplicity HTN-2 שרובם נערכו בגרמניה שהראו את היעילות והסבילות של ביצוע הדנרבציה הכלייתית במקרים של יל"ד עמיד לטיפול תוך תקווה שהיעילות הסופית תתבטא בהורדת התחלואה והתמותה הקרדיו-וסקולרית. מחקר Symplicity HTN-3 שנערך בארה"ב תחת פיקוח ה – FDA היה הגדול ביותר (535 חולים) בשטח זה וכלל גם זרוע מזוייפת. לחץ הדם נמדד ע"י ABPM. במחקר זה שתוצאותיו פורסמו ב – NEJM בשנת 2014 לא נמצא כל הבדל מובהק בהורדת לחץ הדם במרפאה בביצוע הדנרבציה הכלייתית לאחר 6 חודשי מעקב בהשוואה לפרוצדורה המזויפת והיתה כרוכה בתופעות לוואי רציניות בקרב 1.4% מהמשתתפים. השימוש בפרוצדורה זאת הופסק בעקבות כך במרבית המדינות. הביקורת התייחסה ראשית לחוסר האחידות בביצוע הדנרבציה שנערכה ע"י 111 רופאים שונים (מהם 34% ביצעו אותה פעם אחת בלבד). בנוסף, במרבית החולים לא הצליחו לבצע את הדנרבציה ב – 4 האתרים בהצלחה. לאי הצלחה זאת תורמת גם הידע החסר באנטומיה של עצבי הכליות שאינה עקבית. יש לכן צורך במחקרים נוספים תוך שימוש במכשירים מתאימים יותר בעיקר שאין לנו כיום כל שיטה למדידת שלמות הדנרבציה שמתבצעת בשיטה עיוורת. גם השימוש בנוגדי אלדוסטרון ב – HTN-3 היה יכול לגרום להטיית התוצאות. מחקרים עתידיים צריכים לכלול זרוע מזויפת ,ביצוע  ABPM לבחירת החולים המתאימים, הערכה אובייקטיבית של הדבקות בטיפול והערכה ארוכת-טווח של תיפקוד עורקי הכליות והתיפקוד הכלייתי. מחקרים אלו יש לבצע רק במרכזים מיוחדים עם רופאים מומחים לטיפול ביל"ד תוך תמיכה של מבצעי הפרוצדורה שעברו הכשרה מיוחדת.