מטרת העיבוד הנוכחי ממחקר (ARIC (Atherosclerosis Risk In Communities האמריקאי היתה לבדוק את הקשר העצמאי של לחץ הדם הדיאסטולי עם נזק ללב (ע"י בדיקת hs-cTnT),עם מחלה לבבית, שבץ מוחי ותמותה במעקב של 21 שנים. במחקר נכללו 11,586 משתתפים בגיל ממוצע של 57, 57% נשים ו – 25% שחורים. בהשוואה ללחץ דם דיאסטולי בין 80-89 ממ"כ היה יחס ההסתברות המתוקנן לרמת hs-cTnT שווה או מעל 14 נג/ל (הערך המרבי שנחשב עדיין תקין) גבוה פי 2.2 באלו עם לחץ דם סיסטולי מתחת ל – 60 ממ"כ כבר בביקור השני ופי 1.5 באלו עם לחץ דם סיסטולי בין 60-69 ממ"כ. רמה נמוכה של לחץ הדם הדיאסטולי בבסיס היתה קשורה באופן עצמאי בנזק לבבי מתקדם על בסיס השינויים השנתיים של hs-cTnT במשך 6 שנים בין ביקור 2 ל – 4. בנוסף,בהשוואה ללחץ דם דיאסטולי בין 80-89 ממ"כ היה לחץ הדם הדיאסטולי מתחת ל – 60 ממ"כ קשור בהיארעות של מחלה כלילית ותמותה אבל לא בשבץ מוחי. הקשר בין לחץ הדם הדיאסטולי והיארעות של מחלה כלילית היה חזק ביותר ומובהק כאשר ערכי hs-cTnT בסיסיים היו שווים או מעל 14 נג/ל. הקשר בין לחץ דם דיאסטולי נמוך עם שכיחות של hs-cTnT והיארעות של מחלה כלילית היה הכי בולט בין חולים עם לחץ דם סיסטולי שווה או מעל 120 ממ"כ.
McEvoy JW, Chen Y, Rawlings A, et al. Diastolic blood pressure, subclinical myocardial damage, and cardiac events: Implications for blood pressure control. J Am Coll Cardiol 2016;68:1713–1722.
הערת פרופ' יודפת:
בחודשים האחרונים עסקנו באופן אובססיבי בממצאי מחקר SPRINT שהראו שהורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ מורידה את התמותה הקרדיו-וסקולרית ואת אי ספיקת הלב. לצערנו, אין לנו עדיין תרופה שמורידה רק את לחץ הדם הסיסטולי ולא את הדיאסטולי ובמחקר SPRINT ירדו ערכי לחץ הדם הדיאסטולי מ – 71.5 ל – 62 ממ"כ ללא כל עדות לאירועים קרדיו-וסקולריים עקב ירידה זאת. גם באחד הדיווחים של מחקר Syst-Eur שבו הייתי אחד הכותבים לא נמצאה כל עלייה באירועים הקרדיו-וסקולריים בהורדת לחץ הדם הדיאסטולי אפילו עד 55 ממ"כ פרט לחולים כליליים. בעיבוד הנוכחי של מחקר ARIC נמצא שלחץ דם סיסטולי שווה או מעל 120 ממ"כ בעיקר במבוגרים עם (תוך עלייה משמעותית בלחץ הפעימה) לחץ דם דיאסטולי נמוך מ – 70 ממ"כ או נמוך יותר מ – 60 ממ"כ קשור בנזק תת-קליני לשריר הלב ולאירועים קרדיו-וסקולריים. ממצא דומה נמצא במחקר CLARIFY עליו דיווחתי ב"חדשות" אוגוסט השנה בהבדל אחד – כל החולים שנכללו במחקר סבלו ממחלת לב כלילית. המחקר הנוכחי הוא תצפיתי ולכן לא ניתן לקבוע סיבתיות כך שלפחות באופן תיאורטי לא ניתן לשלול שהנזק ללב גורם ללחץ דיאסטולי נמוך אם כי סבירות זאת נשללה במאמר המערכת בגלל היעדר כל היארעות מוחית. יש לזכור שעל רמת לחץ הדם הדיאסטולי יכולים להשפיע גם גיל מתקדם, סוכרת, הפרעה בתיפקוד האנדותל, LVH, אי ספיקת לב, חסימות כליליות קודמות, אירוע מוחי קודם ואי ספיקת הכליות. כל המחקרים שעוסקים בנושא של קיום או אי קיום של עקומת J מסתמכים על מדידות לחץ הדם במרפאה אבל שיטת מדידת לחץ הדם במחקר SPRINT היתה שונה ובה נשלל לפחות יל"ד של החלוק הלבן (לא נשלל יל"ד ממוסך). מכאן, שאין כל ערך להשוות את מדידות לחץ הדם במחקר הנוכחי למדידות לחץ הדם ב– SPRINT ותוצאות העיבוד הנוכחי מזכירות לנו שללחץ הדם הדיאסטולי יש חשיבות שאינה פחותה מלחץ הדם הסיסטולי. עם כל זאת, עלי לציין איני בטוח לאור ניסיוני רב השנים שהורדת לחץ הדם הדיאסטולי לערכים נמוכים מ – 70 ממ"כ (לפחות על פי מדידות ביתיות ובעיקר בחולים קשישים שסובלים מיל"ד סיסטולי בדיד ולחץ פעימה גבוה) אכן קשורה בעקומת J.