השמנה קשורה כידוע בסיכון קרדיו-וסקולרי בשני המגדרים. עדיין לא ידוע האם המנגנון בסיכון הוא דומה בשני המגדרים. לפטין תורם רבות למחלה קרדיו-וסקולרית בהשמנה ע"י הגברת הפעילות הסימפתטית בגברים. נשים מפרישות לפטין פי 3-4 יותר מאשר גברים אבל ללא כל הגברת הפעילות הסימפתטית. לעומת זאת, קיימת הפרשה מוגברת של אלדוסטרון שנמצאת במתאם חיובי עם השמנה ולחץ דם. מטרת המחקר האמריקאי –הונגרי היתה לבדוק את ההנחה שבנשים גורם לפטין ליל"ד והפרעה בתיפקוד האנדותל ע"י מנגנון תלוי- אלדוסטרון.
השפעת הלפטין על המערכת הקרדיו-וסקולרית נבדקה בשני זנים של עכברות: עכברות שהפכו לרגישות ללפטין ע"י מחיקת טירוזין פוספטזה בחלבון 1B ועכברות מסוג agouti צהובים שמנים עם היפרלפטומינמיה.
הממצאים הראו: 1. גרימת רגישות ללפטין בזן הראשון העלתה את לחץ הדם, את איתות האלדוסטרון והביאו לפגיעה בתיפקוד האנדותל בעכברות. 2. עלייה אנדוגנית ברמות הלפטין בפלסמה עם יל"ד מהשמנה בזן השני מגבירה את איתות האלדוסטרון וגורמת להפרעה בתיפקוד האנדותל בעכברות. 3. אנטגוניסט לקולטן הלפטין וחסימת הקולטן המינרל-קורטיקואידי משקמת את לחץ הדם ואת תיפקוד האנדותל.
Huby AC, Otvos L Jr, Belin de Chantemèle EJ. Leptin Induces hypertension and endothelial dysfunction via aldosterone-dependent mechanisms in obese female mice. Hypertension. 2016 Mar 7. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
כל ההנחיות שקיימות כיום לטיפול ביל"ד ומחלה קרדיו-וסקולרית אינן שונות בין שני המגדרים בגלל היעדר של ידע במנגנון השונה ביניהם. מחקר זה מתמקד במחלה קרדיו-וסקולרית קשורת- השמנה ומזהה שהפרשת אלדוסטרון מתווכת-לפטין היא התורמת העיקרית ליל"ד והפרעה בתיפקוד האנדותל בעכברות שמנות. מחקר זה הוא הצעד הראשון להבנת המנגנון שקשור בעליית התחלואה הקרדיו-וסקולרית בנשים. מכאן הצורך לטיפול מגדר ייחודי ומסילות טיפוליות חדשות לטיפול ביל"ד תלוי- השמנה בנשים במידה וממצא זה יוכח גם בבני אדם. האם יהיה הטיפול הראשון בנשים עם השמנת-יתר ויל"ד ע"י נוגדי אלדוסטרון כמו ספירונולקטון או אפלרנון?