מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק את הקשר בין פרמטרים של ניטור אמבולטורי במשך 24 שעות והסיכון לאי ספיקת לב עם שימור או ירידה במקטע הפליטה בקשישים עם יל"ד.
123 חולים מתוך 1,191 חולי יל"ד (גיל ממוצע 68 טווח 60-90) שהיו במעקב ממוצע של 9.1 שנים פיתחו אי ספיקת לב (56 עם ירידה במקטע הפליטה ן – 67 ללא ירידה). בעיבוד רגרסיבי לאחר תי-קנון לגורמי סיכון אחרים נמצא שלחץ הדם הסיסטולי במשך 24 שעות ולא לחץ הדם במרפאה היה קשור באופן עצמאי ומובהק של 1.36 לאי ספיקת לב עם ירידה במקטע הפליטה ו – 1.35 ללא פליטה עם כל עלייה של 10 ממ"כ בלחץ הדם.
יתרה מכך, "קפיצת" בוקר גדולה בלחץ הדם מעל 23 ממ"כ עם "צניחת" לחץ דם תקינה בשינה היתה קשורה באופן עצמאי ומובהק בסיכון מוגבר של 2.27 לאי ספיקת לב עם ירידה במקטע הפליטה.
היעדר "צניחת" השינה בלחץ הדם היתה קשורה בסיכון עצמאי ומובהק של 2.78 לאי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור.
Pierdomenico SD, Pierdomenico AM, Coccina F, et al. Ambulatory blood pressure parameters and heart failure with reduced or preserved ejection fraction in elderly treated hypertensive patients. Am J Hypertens. 2016 Mar 18. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
החוקרים עצמם אינם יכולים להסביר את המנגנון שקשור בממצאים אלו ומתייחסים למה שידוע עד עכשיו. לגבי אי ספיקת לב עם ירידה במקטע הפליטה דווח שעומס של לחץ הדם במשך 24 שעות יכול לגרום לדיכוי שריר הלב וכנראה לאי ספיקה גלוייה לאורך זמן.
העומס יכול להחמיר בחולים עם "קפיצת" בוקר גדולה. בהקשר זה, דווח ש"קפיצת" בוקר גדולה בלחץ הדם קשורה באופן עצמאי ברמת הפפטיד הנטריורטי המוחי שהוא חזאי חזק לאי ספיקת לב עם ירידה במקטע הפליטה.
אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור מאופיין ע"י הפרעה בתיפקוד הדיאסטולי של החדר השמאלי עם ירידה בהרפייה, עלייה בקשיות, היפרטרופיה בעיקר קונצנטרית של החדר השמאלי ופיברוזיס. נמצא גם שהפרעה דיאסטולית של החדר השמאלי קשורה טוב יותר בלחץ הדם במשך 24 שעות מאשר בלחץ הדם במרפאה ושהתפקוד הדיאסטולי מופרע יותר באלו ללא "צניחת" השינה מאשר אלו עם "צניחה" תקינה.
יתרה מכך, דווח גם שלחץ הדם במשך 24 שעות והיעדר "צניחה" קשורים יותר בהיפרטרופיה של החדר השמאלי. הוצע גם שהיעדר "צניחת" שינה קשורה בפיברוזיס של שריר הלב. בצורה זאת, לחץ הדם במשך 24 שעות והיעדר "צניחה" יכולים להשפיע על התיפקוד הדיאסטולי ע"י עומס המודינמי ממושך עם השפעה על מידת ושיעור ההרפייה ויחד עם ההיפרטרופיה של החדר השמאלי והפיברוזיס מעלים את קשיות החדר השמאלי.
כיום קיימים מעט מאד נתונים על השונות ביממה בהתפתחות של אי ספיקת לב. באחד המחקרים נמצא שמרבית האירועים החדים של בצקת הריאות מופיעים בלילה ואילו אחרים דיווחו על היארעות גדולה יותר של ביקורים במיון בגלל אי ספיקת לב בין 8 בבוקר עד 3 אחה"צ.