מטרת העיבוד במחקר Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) האמריקאי שהוצג בכנס Epidemiology and Prevention and Lifestyle and Cardiometabolic Health בפניקס, אריזונה היתה לבדוק את הקשר בין "צניחת" לחץ דם תנוחתית לבין הסיכון לנפילות בגיל מתקדם יותר בקרב 12,661 משתתפים בגיל הביניים (בבסיס גיל ממוצע 54, 55% נשים, 47% שחורים).
צניחה תנוחתית אובחנה בירידה סיסטולית של 20 ממ"כ או יותר או דיאסטולית של 10 ממ"כ או יותר מישיבה לעמידה לאחר 2 דקות. השינויים בלחץ הדם נבדקו גם כמשתנים רציפים. בבדיקות נמצא ש – 5% מהמשתתפים סבלו מצניחת לחץ דם תנוחתית. לאחר מעקב חציוני של 23 שנים היו 2,274 נפילות חדשות.
שיעור ההיארעות תוך שימוש בגיל כציר הזמן היה 2.8 ל – 1,000 שנות-אדם בהשוואה ל – 2.3 בקרב אלו ללא צניחה תנוחתית (מובהק). הסיכון לנפילות נשאר מובהק גם לאחר תיקנון דמוגרפי ולגורמי סיכון אחרים (יחס סיכון 1.25). שינויים תנוחתיים בלחץ הדם הדיאסטולי היו קשורים יותר חזק בסיכון לנפילות (יחס סיכון של 1.07 לכל ירידה של 5 ממ"כ). הקשר היה קווי ללא כל ממצא של קיום סף לירידה.
Juraschek SP, Daya N, Appel LJ, et al. Orthostatic hypotension and risk of falls in the Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) Study. American Heart Association (AHA) Epidemiology and Prevention and Lifestyle and Cardiometabolic Health (EPI|Lifestyle) 2016 Scientific Sessions. March 3, 2016; Phoenix, AZ.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שצניחת לחץ תנוחתית בעיקר דיאסטולית באנשים בגיל הביניים שחלקם היו תחת טיפול היפרטנסיבי קשורה בסיכון מוגבר לנפילות שני עשורים לאחר מכן. יש לציין ששיעור חולי יל"ד היה גבוה יותר באלו עם הצניחה התנוחתית לעומת אלו ללא (59% לעומת 33%), שיעור הסוכרת (22% לעומת 11%) וממוצע לחץ הדם היה גבוה יותר (131/76 ממ"כ לעומת 121/73 ממ"כ). בתוצאה הסופית תוקננו כל הפערים האלו. בדיון שנערך לאחר הצגת המחקר נמתחה ביקורת על ההנחיות שקיימות כיום (משנת 1980) על מידת צניחת לחץ הדם ועל הזמן הדרוש לחכות לאחר שינוי התנוחה. הממצא מראה שהסיכון גדל גם בצורה קווית כלומר שאין בכלל סף לצניחה וגם צניחה פחותה מהערכים שנקבעו בהנחיות היתה קשורה בסיכון מוגבר לנפילות. השאלה הגדולה היא איך מונעים צניחות בלחץ הדם בחולי יל"ד מטופלים פרט לשיטות הידועות. מצד אחד איזון טוב של לחץ הדם יכול למנוע את הצניחה אבל מצד שני, הטיפול התרופתי יכול דווקא לגרום לצניחה בעיקר ע"י טיפול בחסמי אלפה ו – CCBs שאינם דיהידרופירידינים. טיפול בקשישים בחסמי בטא יכול לעזור ולמנוע את התופעה.