מטרת המחקר שבוצע בעוקבה ממדגם של אוכלוסיית Perth במערב אוסטרליה היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי והאירועים הקרדיו-וסקולריים הגדולים בקרב 7,564 גברים בגיל 65 עד 94 שגויסו בין 1996 ל – 1999. לחץ הדם נמדד בבסיס ואח"כ בסיקור מחדש בין 2001 ל – 2004. נערך ניטור של אירועם וסקולריים עם וללא תמותה. לא נכללו במחקר גברים עם מחלה וסקולרית בעבר או בהווה כדי למנוע היפוך סיבתיות. יחסי הסיכון בעיבודים הרגרסיביים תוקננו לגיל והשכלה (תקנונים נוספים לא השפיעו על הקשר). במעקב ממוצע של 11 שנים היו 1,557 אירועים וסקולריים גדולים. נמצא קשר קווי ממושך בין לחץ הדם הסיסטולי והסיכון לאירועים וסקולריים גדולים לאורך כל טווחי לחץ הדם הסיסטולי שנמדדו (145-170 ממ"כ). באופן כוללני כל 10 ממ"כ גבוהים מלחץ הדם הרגיל היו קשורים בסיכון גבוה יותר סביב 20% לאירועים וסקולריים גדולים (יחס סיכון מובהק של 19% בגיל ממוצע של 80). נמצאה עדות לקשר חיובי עם מחלת לב איסכמית ושבץ מוחי והשפעת שינוי עם הגיל, עם השטחת הקשר בגילאים הגבוהים. אפילו בגילאים 85-94 נמצאה עדות לקשר ישיר כאשר ערכי לחץ דם סיסטוליים גבוהים יותר ב – 10 ממ"כ היו קשורים בעלייה בסיכון גדולה יותר ומובהקת של 14% לאירועים הווסקולריים הגדולים.
Lacey B, Golledge J, Yeap BB, et al. Systolic blood pressure and vascular disease in men aged 65 years and over: The HIMS (Health in Men Study). Hypertension. 2017 Apr 24. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
לפנינו עוד מחקר שנערך בגילאים מתקדמים בנוסף למחקרי HYVET ו – SPRINT. גיוס חולי יל"ד בגילאים אלו ללא עבר קרדיו-וסקולרי דומה לגיוס החולים ב – HYVET אלא שיתרונו של המחקר הנוכחי הוא בגיוס חולים מתוך הקהילה ולא מאוסף של חולים במדינות ובגזעים שונים. הממצא במחקר הנוכחי שמראה שכל עלייה של 10 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי קשורה בעליית הסיכון ידוע כבר ממחקרים קודמים. התוספת העיקרית שלו היא שעלייה זאת גם בגילאים 85-94 קשורה בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב ולשבץ מוחי והיא מצביעה על האפשרות שטיפול להורדת לחץ הדם גם בגיל זה הוא אפשרי ויתכן שאף מועיל כפי שנמצא במחקר HYVET. המגרעת העיקרית של מחקר זה היא הסתמכות בבסיס על מדידה חד-פעמית של לחץ הדם במרפאה והייתי מצפה למחקרים גם בגילאים אלו שיהיו מבוססים על ABPM.