מטרת המחקר שבוצע בארה"ב היתה לבדוק את הקשר בין המצב החברתי-כלכלי האישי ברמת השטח לבין הסיכון ליל"ד בקרב אישים אלו בגיל מאוחר יותר. ההשוואה בין הקשר החברתי-כלכלי וההיארעות של יל"ד נערכה ע"י שימוש במצב החברתי-כלכלי תלוי-גזע בשכונת המגורים, בחציון ההכנסה הביתית ובמידת ההשכלה בקרב 3,372 משתתפים (בגיל ממוצע של 61) מתוך משתתפי Atherosclerosis Risk in Communities Study בביקור הרביעי (1996-1998). אבחנת יל"ד הוגדרה על ידי דיווח אישי או ע"י דיווח של שימוש בתרופות ליל"ד. במעקב חציוני של 9.4 שנים היו 1,874 מקרים חדשים של יל"ד (62.1 ל – 1000 שנות-בן אדם). באופן כללי, כל מי שהיה ברמה חברתית-כלכלית גבוהה לעומת מי שהיה ברמה נמוכה היה בסיכון נמוך יותר ומובהק של 0.87 להתפתחות יל"ד בגיל המאוחר יותר, של 0.79 להכנסה אישית גדולה ושל 0.75 לבוגר קולג' (כולם מובהקים) לאחר תקנון לגורמי הסיכון המסורתיים. ממצאים אלו היו יציבים וחזקים גם כאשר נלקחו בחשבון סיכונים מתחרים לתמותה מכל סיבה. לא נמצאה אינטראקציה מובהקת ע"י הגזע או הגיל (בהפרדה לגיל 65).
McDoom MM, Palta P, Vart P, et al. Late life socioeconomic status and hypertension in an aging cohort: the Atherosclerosis Risk in Communities Study. J Hypertens. 2018 Apr 4. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצא במחקר הנוכחי שמבוסס על מדגם מהקהילה מראה שסמנים של מצב חברתי-כלכלי גבוה הן מבחינת מקום המגורים והן מבחינה אישית בגיל הביניים קשורים בהיארעות נמוכה יותר של יל"ד בחיים המאוחרים. הכללת גורמים קליניים והתנהגותיים מקהים קשר זה אבל אינם מסבירים אותו באופן מלא. ממצאים אלו מניחים קיום של הדרגתיות בסיכון ליל"ד על פני שלישונים של רמת המצב החברתי-כלכלי מבחינת רמת איזור המגורים ומבחינה אישית עם השלכות גם על אלו שלא פיתחו יל"ד בגיל הביניים. באופן ספציפי ניתן לומר, שאלו עם המצב החברתי-כלכלי הטוב ביותר מבחינת הסביבה, עם ההכנסה וההשכלה הגבוהים ביותר נמצאים בסיכון הנמוך ביותר ליל"ד בגיל המאוחר מאשר אלו שמצבם החברתי-כלכלי נמוך יותר. קיימים מספר מנגנונים שיכולים אולי להסביר ממצאים אלו. קשרים אלו בין מצב כלכלי-חברתי ליל"ד יכולים להיות מתווכים ע"י גורמי סיכון אישיים, פסיכולוגיים או פיזיולוגיים. גורמי סיכון אישיים ליל"ד (כמו, השמנה, עישון, פעילות גופנית ותזונה) מושפעים מההתנהגות האישית כמו מהסביבה שיכולה להיות מתווכת בין מצב חברתי-כלכלי ליל"ד בחיים המאוחרים. לאלו שחיים בסביבה של מעוטי יכולת יש מוגבלות במשאבים חברתיים וכלכליים, במתקני נופש ובתזונה בריאה שיכולים להשפיע ישירות או לא ישירות על היכולת האישית והתנהגות הבריאותית. מצב כלכלי-חברתי נמוך בקרב קשישים יכול לשקף גם היסטוריה מצטברת של חשיפה למצבים קשים או שינוי במצב זה שחל לאחרונה בגלל יציאה לגמלאות. תהליכים נפשיים-חברתיים או פיזיולוגיים כמו דלקת כרונית ועקה ידועים בהשפעתם על התפתחות של יל"ד ובעקבותיו מחלה CV ויכולים להיות גם מסילות נוספות בהם המצב החברתי-כלכלי יכולות לגרום ליל"ד. לא ניתן היה לבדוק השפעות אלו במשתתפי המחקר הנוכחי ולא נבדק גם מצבם החברתי-כלכלי בגיל המאוחר יותר. אוסיף לזה שאבחנת לחץ הדם נקבעה רק ע"י דיווח המשתתפים וללא התייחסות לאישור קיומו ע" מדידות לחץ הדם למרות היותו מחקר פרוספקטיבי.