מטרת המחקר שבוצע ע"י Kario וחב' ביפאן היתה לבדוק את כושר החיזוי של לחץ הדם בשינה תוך שימוש במכשיר אוטומטי שמתוכנת למדידת לחץ הדם בשעות 02:00, 03:00 ו – 04:00 תוך מספר ימים בחולים ברפואה כללית. תוך שימוש בנתוני המחקר הלאומי
J-HOP (Japan Morning Surge-Home Blood Pressure) נכללו 2,545 חולים עם היסטוריה של גורמי סיכון CV (גיל ממוצע 63 ומתוכם 83% מטופלים בתרופות ליל"ד). ממוצע לחץ הדם במרפאה היה 140/82 ממ"כ, בבית בבוקר 137/79 ממ"כ ובשינה במכשיר המיוחד היה הממוצע 121/70 ממ"כ. תוך מעקב ממוצע של 7.1 שנים (18,116 שנות חיי אדם) היו 152 אירועים CV. עלייה של 10 ממ"כ בלחץ הסיסטולי בשינה היתה קשורה בעלייה מובהקת בסיכון לאירועים (יחס סיכון של 1.201) לאחר תיקנון למישתנים מלווים כולל לחץ הדם במרפאה ולחץ הדם בבוקר בבית.
Kario K, Kanegae H, Tomitani N, et al; J-HOP Study Group. Nighttime blood pressure measured by home blood pressure monitoring as an independent predictor of cardiovascular events in general practice. Hypertension. 2019 Apr 22: [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא ששלוש מדידות של לחץ הדם שנמדד במשך מספר ימים בשינה הוא חזאי חזק ועצמאי לאירועים CV ללא תלות בלחץ הדם שנמדד במרפאה או בשעות הבוקר בבית. מדידות אלו וכושר החיזוי שלהם תואם לממצאי מדידות לחץ הדם בשינה ב – ABPM אבל הן אינן מפריעות לשינה במידה דומה לניטור במשך כל הלילה. יתרון השיטה החדשה הוא שלחץ הדם נמדד במשך מספר לילות ולא בלילה אחד כמו ב – ABPM. בעיבוד נמצא שהסף של לחץ הדם הסיסטולי בלילה הוא בסביבות 116 ממ"כ שמעליו עולה הסיכון ה – CV. סף זה נע בין 110 ל – 120 ממ"כ (מתאים לרמה של 130 ממ"כ למדידות במרפאה, בבית ושל היום ב – ABPM או ל – 135 ממ"כ לסף יל"ד ללחץ הדם בבית או ביום ב – ABPM על פי ההנחיות האמריקאיות משנת 2017. מעניין שהערכים הגבוהים בשינה נמצאו בשעה 4 בבוקר (קפיצת הבוקר שמלווה בתנועות עיניים מהירות וזקפה?). המחברים מציינים שבמחקר קודם מסוג "חתך" נמצא שלחץ הדם בשינה היה בקורלציה מובהקת עם מדדים לנזק באברי מטרה (מדד מסת החדר השמאלי, עובי אינטימה-מדיה של עורק התרדמה, מהירות גל הפעימה, ACR, ורמת ה – NT-proBNP) ללא תלות בלחץ הדם הסיסטולי במרפאה, בבוקר ובערב בבית. במחקר אחר של קבוצה זאת שבו טופלו חולי יל"ד עם קנדסרטן (הוספת תיאזיד לפי הצורך) בבוקר או לפני השינה נמצא שירידה בלחץ הדם בשינה (על פי המכשיר החדש) היתה בקורלציה מובהקת עם ירידה במדד מסת החדר השמאלי, וב – מדדי ה – LVH לפי אק"ג לאחר 6 חודשים. נראה לי שהפיכת מד לחץ הדם האוטומטי למסחרי יכולה להנגיש חולים רבים יותר למדידות לחץ הדם בשינה עם כל היתרונות שמושגות במדידה זאת.