מטרת העיבוד הנוכחי שבוצע ע"י צוות בין לאומי (בעיקר אמריקאי) היתה לבדוק את השונות (variability) האישית בלחץ הדם, התקדמות הטרשת הכלילית והתוצאים הקליניים תוך בדיקות חוזרות של US תוך-כלילי. בעיבוד לאחר מעשה נכללו 7 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו מ – 2004 ועד 2016 במסד נתונים רב-מרכזי ורב-לאומי במרכזים ראשוניים ושלישוניים וכללו 3,912 מטופלים. נכללו חולים עם מחלה כלילית שעברו US תוך-כלילי עם רקע של טווח טיפולים רפואיים. השונות בלחץ הדם נמדדה בסטיית תקן אישית למשך 3,6, 18 ו – 24 חודשים. העיבוד כלל התקדמות בנפח הטרשת הכלילית ואירועים CV גדולים (תמותה, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, צורך דחוף ברה-וסקולריזציה בגלל תסמונת כלילית חדה ואישפוז בגלל תעוקת חזה בלתי יציבה). סטיית התקן הממוצעת של הגיל בקרב כל החולים היתה 58 (9), 1,093 (28%) היו נשים ו – 3,633 (93%) היו לבנים. שינוי ממושך בשיעור נפח הטרשת היה קשור באופן מובהק בשונות הסיסטולית, הדיאסטולית ולחץ הפעימה ללא כל השפעה שונה גדולה או נמוכה יותר מממוצע של 140/80 ממ"כ. התקדמות הטרשת כתוצא בינארי היתה קשורה באופן מובהק עם השונות בלחץ הסיסטולי (יחס סיכון של 1.09) ולא בשונות הדיאסטולית או של לחץ הפעימה. עקומות הישרדות הראו קשר מובהק בשלבים בין הצטברות של אירועים CV ועלייה ברבעוני השונות של לחץ הדם הסיסטולי שלא נמצא עם הלחץ הדיאסטולי או לחץ הפעימה.
Clark D 3rd, Nicholls SJ, St John J, et al. Visit-to-visit blood pressure variability, coronary atheroma progression, and clinical outcomes. JAMA Cardiol. 2019 Apr 10. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
מאז עבודתו המקורית של Rothwell (שהיה נוירוכירורג) וחב' התבסס נושא השונות בלחץ הדם בין ביקור וביקור כגורם סיכון לאירועים CV ולתמותה. נתוני תצפית אלו אינם מוכיחים כידוע על סיבתיות. אם כך, מה חדש בדיווח הנוכחי? התוספת העיקרית היא שהעיבוד נעשה על פי שונות אישית בלחץ הדם בין ביקור לביקור ובו נמצא שקיים קשר בין השונות בלחץ הדם הסיסטולי והתקדמות הטרשת הכלילית שנמדדה ע"י US תוך כלילית. נמצא גם בדומה לדיווחים קודמים ששונות בלחץ הדם נמצאת בקורלציה עם גיל מתקדם, מגדר נשי, השמנה וגורמים CV אחרים. בנוסף, עלייה בשונות של לחץ הדם בין ביקור לביקור נמצאה בקורלציה עם שימוש תכוף יותר בתרופות ללחץ דם, ממצא שמצביע שהשונות קשורה גם בהיענות לטיפול. לא מפתיע גם ששונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור קשורה בהתקדמות הטרשת התוך כלילית גם לאחר תיקנון קפדני במודלים רגרסיביים ונראה שקיימת גם השפעה של ערפלנים נוספים (בעיקר שחוזק הקשר היה מתון או נמוך יותר). השאלה העיקרית היא האם השונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור היא גורם למחלה כלילית או הוא פשוט סמן לבריאות גרועה ( מזכיר לי את מחקרי התצפית על הקשר שנמצא בין חסמי ביטא לפרקינסון או HCTZ למלנומה). למרב הצער, הדיווח אמנם מעניין במידה מסויימת אבל תצפיות אלו אינן פותרות את השאלה. יהיה חשוב להקטין את השונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור אם הקשר הוא אמיתי (אם כי לא ברור איך ניתן לבצע זאת) אבל אם שונות זאת אינה גורמת לכל הפגיעות שנמצאו לא יהיה כל טעם לבצע את ההתערבויות. שאלה זאת תישאר קרוב לוודאי בלתי פתורה בתקופה הקרובה היות וכאשר אין כל התערבות ברורה להורדת השונות בלחץ הדם בין ביקור לביקור לא יבוצעו גם מחקרים קליניים כדי שנוכל לקבל תשובה בדוקה לבעייה זאת.