מטרת המחקר שנערך במסגרת Glasgow Blood Pressure Clinic היתה לבדוק האם סוכרת חדשה שמתפתחת בחולי יל"ד מטופלים תרופתית קשורה בסיכון מוגבר להתפרצות מואצת של סוכרת.
בעיבוד הנתונים נכללו 13,089 חולי יל"ד. איבחון סוכרת בוצע או בתאריך האישפוז הראשון או ע"י קיום מרשם תרופות לסוכרת. נבדק הקשר בין מצב הסוכרת, שלב ההתפתחות (איבחון מתחת או מעל 10 שנים בביקור הראשון במרפאה) של סוכרת חדשה וסיבת מוות ספציפית. בעיבוד נמצא ש – 16.7% מחולי יל"ד סבלו מסוכרת מהם 12.3% מסוכרת חדשה (מוקדמת – 4.6% ומאוחרת 7.6%).
שיעור ההיארעות של סוכרת חדשה היה 8.2 לכל 1000 שנות חיי אדם.
הזמן הכולל של הסיכון היה 239,929 חיי אדם (הישרדות חציונית של 28.1 שנים).
שכיחות הסוכרת בהשוואה לחולים ללא סוכרת וזמן התפתחות הסוכרת החדשה היו קשורים בעלייה מתוקננת של התמותה מכל סיבה.
התפתחות מוקדמת של סוכרת היתה קשורה בעלייה מובהקת בסיכון לתמותה (יחס סיכון של 1.39) ללא כל סיכון בהתפתחות מאוחרת של סוכרת.
Lip S, Jeemon P, McCallum L, et al. Contrasting mortality risks among subgroups of treated hypertensive patients developing new-onset diabetes. Eur Heart J. 2015 Oct 27. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במעקב בן 40 שנה אחרי מעל 15 אלף חולי יל"ד פיתחו כ – 13% מהם סוכרת חדשה שמתוכם 37% פיתחו סוכרת תוך 10 שנים מאז אבחנת יל"ד.
אלו שפיתחו סוכרת חדשה היו בסיכון מוגבר של כ – 40% לתמותה.
החוקרים מניחים שאלו שפיתחו סוכרת חדשה בשלב מוקדם יותר היו עם סיכון גדול יותר לתמותה בגלל משך מחלה ארוך יותר וסיכון קרדיו-וסקולרי גדול יותר מאלו שפיתחו סוכרת חדשה בשלב מאוחר יותר.
הסיכון לפתח סוכרת מוקדם יותר עלה עם הגיל, BMI, עישון, מחלת כליות כרונית ומגדר זכרי ואילו סיכון מופחת נמצא בשתייני אלכוהול סדירים.
לא נמצא כל הבדל בתמותה בין חולי יל"ד ללא סוכרת ובין אלו שפיתחו סוכרת חדשה בשלב מאוחר יותר. החוקרים לא מצאו גם כל הבדל בסוגי התרופות ליל"ד בין אלו שפיתחו סוכרת חדשה מוקדמת או מאוחרת למרות שהדבר לא נבדק באופן יסודי.
אין כיום כל אפשרות לדעת מראש מי יפתח סוכרת חדשה מוקדמת או מאוחרת כך שהטיפול בכל חולי יל"ד צריך להתבסס בעיקר על שינויים באורחות החיים.
אין עדיין כל תשובה לשאלה האם מוצדק טיפול מונע במטפורמין באלו עם גורמי סיכון לפתח סוכרת חדשה.