בחודש הקודם הבאתי ב"חדשות" תוצאות של מחקר במסגרת Dallas Heart Study שבו נמצא שתגובת החלוק הלבן היתה קשורה באופן עצמאי בעלייה במסת החדר השמאלי, בעלייה ביחס אלבומין/קראטינין ובאירועים קרדיו-וסקולריים.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הנזק לאברי מטרה ואת ההשפעה על האירועים הקרדיו-וסקולריים שקשורים ביל"ד של החלוק הלבן (במרפאה שווה או מעל 140/90 ממ"כ ולחץ דם מתחת ל- 135/85 ממ"כ), יל"ד ממוסך (יל"ד בבית ויל"ד תקין במרפאה) ויל"ד קבוע בקרב עוקבה גדולה, רב-אתנית עם הסתברות לייצוג אוכלוסיית ארה"ב.
הבדיקות הנוספות שבוצעו בבסיס היו יחס אלבומין/קראטינין ו – cystatin C. בעוקבה נכללו 3,027 אנשים (חציים שחורים) ולאחר מעקב חציוני של 9 שנים היתה השכיחות המשוקללת של יל"ד של החלוק הלבן 3.3% ויל"ד ממוסך 17.8%.
שתי "הפרעות" אלו כל אחת באופן עצמאי היו קשורות בעלייה במהירות מוגברת של גל הפעימה מההאורטה (עלייה בקשיות), עלייה ב – cystatin C וביחס אלבומין/קראטינין.
יל"ד של החלוק הלבן היה קשור באופן מובהק ועצמאי (יחס סיכון של 2.09) ויל"ד ממוסך היה קשור באופן מובהק ועצמאי (יחס סיכון של 2.03) בעלייה באירועים הקרדיו-וסקולריים בהשוואה לנורמוטנסיביים גם לאחר תיקנון לגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים מסורתיים.
Tientcheu D, Ayers C, Das SR, et al. Target organ complications and cardiovascular events associated with masked hypertension and white-coat hypertension: Analysis from the Dallas Heart Study. J Am Coll Cardiol. 2015;66:2159-69.
הערת פרופ' יודפת
קיימים דיווחים סותרים בשאלה האם יל"ד של החלוק הלבן קשור בנזק לאברי מטרה ובעליית הסיכון הקרדיו-וסקולרי. לעומת זאת, אין כל ויכוח שיל"ד ממוסך קשור הן בנזק לאברי מטרה והן בעליית הסיכון הקרדיו-וסקולרי.
תוצאת המחקר הנוכחי מראות בצורה חד-משמעית ששתי "הפרעות" אלו קשורות כל אחת באופן מובהק ועצמאי בעלייה בקשיות האאורטה, בנזק לכליות (לפי העלייה ביחס אלבומין/קראטינין ורמת ה – Cystatin C) ובהיארעות קרדיו-וסקולרית מוגברת.
מחקר זה הוא הראשון ששיעור השחורים בו היה 54% ובעיבודי תת-קבוצות לא היה שוני בסיכון הקרדיו-וסקולרי בלא שחורים בין נורמוטנסיביים לאלו עם יל"ד של החלוק הלבן בעוד שבשחורים היה הסיכון גדול יותר באלו עם יל"ד של החלוק הלבן אם כי הבדל זה לא הגיע למובהקות סטטיסטית.
גם שיעור שתי ה"בעיות" בשחורים הוא גבוה יותר בהשוואה ללא שחורים.
במאמר המערכת שנכתב ע"י מומחי יל"ד מאיטליה הם מציינים שכיום אין כל ויכוח שיל"ד ממוסך הוא גורם סיכון ויש לטפל בו. בהנחיות האירופאיות קיימת המלצה לטיפול בשינוי אורחות החיים ו"יש לשקול טיפול תרופתי".
אני מטפל בחולי יל"ד לפי המדידות בבית (לאחר אבחנה ראשונה ע"י ABPM) ולכן גם חולי יל"ד ממוסך מקבלים טיפול למרות שאני בטוח שהיעד של מתחת ל – 135/85 ממ"כ אינו מבוסס-ראיות ולפי המחקרים האחרונים שפורסמו הוא אמור להיות נמוך יותר כמו מתחת ל – 125/80 ממ"כ לפי תוצאות מחקרי IDHOCO.