ראשי » סקירה » סקירת עיתונות / דצמבר 2016 סקירת עיתונות / דצמבר 2016מפרסם: פרופ' יאיר יודפתלפניכם סקירת העיתונות לחודש דצמבר מאת פרופ' יודפת.לנוסח המלא האם הגיע הזמן להפסיק להסתמך על מדידת לחץ הדם במרפאה? מחקר Masked Hypertension Study מטרת המחקר האמריקאי היתה להשוות את מדידת לחץ הדם לפי גיל במרפאה וב - ABPM. להמשך קריאה ← האם לא ניתן לעכב התפתחות של LVH בחולי יל"ד מטופלים? מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את ההיארעות של יל"ד בעוקבה מטופלת ביל"ד מתוך מסד הנתונים של Campania Salute Network בנורווגיה. להמשך קריאה ← האם טיפול ביל"ד גורם לרגרסיה של קשיות העורקים, ה – LVH והפרשת החלבון בשתן? מטרת המחקר הספרדי היתה לבדוק את השינויים בקשיות העורקים לאחר טיפול רוטיני בקהילה בחולי יל"ד שלא קיבלו כל טיפול קודם. להמשך קריאה ← האם יל"ד קשור בתמותה מכל סיבה ובתמותה CV בעוד שסוכרת קשורה רק בתמותה כללית ולא בתמותה CV? מטרת המחקר האמריקאי הפרוספקטיבי היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד וסוכרת עם תמותה מכל סיבה או תמותה CV בקרב מבוגרים מגיל 55 ומעלה, לבנים בלבד. להמשך קריאה ← האם טיפול ב – ACEI לפני השינה במקום בבוקר משפר את דפוס "צניחת" הלילה של לחץ הדם בחולי סוכרת מסוג 1 עם CV נוירופתיה אוטונומית? מטרת המחקר שבוצע ביחידת רפואה משנית בדנמרק היתה לבדוק האם מתן טיפול של אנלפריל לפני השינה במקום בבוקר ישפיע על הפרופיל של לחץ הדם במשך 24 שעות בחולי סוכרת מסוג 1 עם CV נוירופתיה אוטונומית ועם היעדר הירידה הפיסיולוגית של לחץ הדם בשינה (dipping). להמשך קריאה ← האם יעד של לחץ דם סיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ בחולי סוכרת מסוג 2 קשור בהורדת הסיכון ה – CV בהשוואה ללחץ דם סיסטולי מתחת ל -140 ממ"כ? מטרת המחקר בעוקבה מבוססת-קהילה בשוודיה היתה להשוות את הסיכון שקשור בלחץ הדם הסיסטולי ביעד נמוך מ – 140 ממ"כ בהשוואה לסיכון שקשור ברמה נמוכה יותר של לחץ סיסטולי בחולי סוכרת מסוג 2 ללא מחלה CV בעבר במחקר. להמשך קריאה ← האם טכיקרדיה ממוסכת בשינה היא חזאית עצמאית לאירועים ה – CV הגדולים ולתמותה מכל סיבה בחולי יל"ד? מטרת המחקר הבין לאומי היתה לבדוק את הקשר בין טכיקרדיה תלויית-חלוק לבן או טכיקרדיה ממוסכת (דופק תקין במרפאה) עם האירועים ה – CV הגדולים והתמותה בחולי יל"ד. להמשך קריאה ← האם הנזק הלבבי התת-קליני שמתבטא ב – LVH בחולי יל"ד לילי בלבד דומה לשיעור ה – LVH ביל"ד בשעות היום? מטרת העיבוד הנוכחי מתוצאות המחקר האיטלקי-סרבי PAMELA היתה לבדוק את הקשר של לחץ הדם היומי והלילי כל אחד בנפרד עם נזק לבבי תת-קליני שמתבטא ב - LVH. להמשך קריאה ← האם מזון מעובד מאד הוא גורם סיכון ליל"ד? מטרת המחקר הפרוספקטיבי הספרדי היתה לבדוק את הקשר בין צריכת מזון מעובד מאד והסיכון ליל"ד. בעוקבה נכללו 14,790 בוגרי אוניברסיטה ללא יל"ד בבסיס עם מעקב ממוצע של 9.1 שנים. להמשך קריאה ← האם מדידות לחץ הדם בבית הן אמינות באיבחון ובטיפול ביל"ד כמו המדידות ב – ABPM? מטרת המחקר האיטלקי מסוג " חתך" היתה לבדוק את דיוק מדידות לחץ דם בבית בהשוואה עם ABPM ועד איזו מידה יכולה מדידת לחץ הדם בבית להחליף את ה – ABPM. נכללו במחקר 310 חולים שעברו בדיקת ABPM בין השנים 2011-2015. להמשך קריאה ← האם מידת התגובה ההיפרטנסיבית למאמץ היא חזאית לערכי לחץ הדם בעתיד? מעקב של 10 שנים. מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק האם תגובה היפרטנסיבית למאמץ קשורה בחיזוי רמת לחץ הדם בעתיד. להמשך קריאה ← האם ערך גבוה של חומצת השתן הוא גורם סיכון לקשיות העורקים או רק סמן לקיום גורמי סיכון אחרים? מטרת המחקר הנוכחי שנערך במסגרת Baltimore Longitudinal Study of Aging היתה לבדוק את הקשר ארוך הטווח בין חומצת השתן ומהירות גל הפעימה כמדד לקשיות העורקים. להמשך קריאה ← האם השילוב של מעכב המערכת רנין-אנגיוטנסין עם חסמי תעלות הסידן הוא הטוב ביותר לשיפור הפרוגנוזה ה – CV? – סקירה ומטה-אנליזה מטרת הסקירה והמטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים שבוצעו ע"י חוקרים משנחאי היתה לבדוק את ההשפעה ארוכת הטווח והבטיחות של מעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין (להלן RASIs) עם חסמי תעלות הסידן (להלן CCBs). להמשך קריאה ← האם לדור השני של מפעילי ה – baroreflex יש יתרון על הדור הראשון? מטרת המחקר שבוצע במרכזים רפואיים בארה"ב, גרמניה והולנד היתה להשוות את התוצאות בין הדור השני לראשון של הטיפול להפעלת ה – baroreflex. להמשך קריאה ← האם החזקת חית מחמד מאריכה את ההישרדות הקרדיו-וסקולרית בחולי יל"ד קשישים? מטרת המחקר שנערך בחלק מהעוקבה של Second Australian National Blood Pressure stud היתה לבדוק את הקשר בין החזקת חית מחמד עם התמותה מכל סיבה והתמותה ה – CV. להמשך קריאה ← קשיות העורקים אינה גורם סיכון עצמאי לאי ספיקת לב בקיום מחלה או גורמי סיכון CV אחרים. מטרת המחקר שבוצע בשיתוף מספר אוניברסיטאות בארה"ב היתה לבדוק את הקשר בין קשיות העורקים לבין התפתחות של אי ספיקת לב באופן כללי ובנפרד בשני תתי הסוגים (עם ובלי ירידה במקטע הפליטה). להמשך קריאה ← השארת תגובהביטולחייבים להתחבר כדי להגיב.