האם תגובה היפרטנסיבית למאמץ גופני היא חזאית להתפתחות יל"ד בספורטאים?

מטרת המחקר האיטלקי-שוויצרי היתה לבדוק את המשמעות הפרוגנוסטית של תגובה מוגברת של לחץ הדם למאמץ תרגולי בקרב ספורטאים. נכללו במחקר 141 ספורטאים בריאים עם תגובת לחץ דם מוגברת למאמץ שהושוו ל – 141 ספורטאים עם לחץ דם תקין ללא תגובה מוגברת של לחץ הדם במאמץ שתואמו למגדר, גיל, גודל הגוף וסוג הספורט. משך המעקב היה 6.5 ± 2.8 שנים. לא היה כל אירוע לבבי תוך המעקב. 24 אתלטים אובחנו כסובלים מיל"ד (8.5%). במיוחד, 19 (13.5%) היו עם תגובה מוגברת של לחץ הדם למאמץ בהשוואה מובהקת ל – 5 (3.5%) ללא לחץ דם מוגבר במאמץ. במודלי רבי-מישתנים לפי COX נמצא שלחץ הדם במנוחה ותגובה מוגברת של לחץ הדם למאמץ בהערכה בבסיס היו החזאים החזקים ביותר להיארעות של יל"ד. במיוחד, תגובה מוגברת של לחץ דם למאמץ היתה קשורה ביחס סיכון מוגבר ומובהק של 3.6 להתפתחות של יל"ד. קיבולת המאמץ והפרמטרים המורפולוגיים והתיפקודיים של הלב באתלטים בשתי הקבוצות לא השתנו באופן מובהק תוך המעקב.

Caselli S, Serdoz A, Mango F, et al. High blood pressure response to exercise predicts future development of hypertension in young athletes. Eur Heart J. 2018 Dec 22. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הממצא החשוב ביותר במחקר זה הוא שתגובה בלתי תקינה של לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי למאמץ באתלטים צעירים ללא יל"ד היתה חזאית עצמאית ומובהקת להיארעות של יל"ד תוך תקופה ממוצעת של כמעט 7 שנים. במלים אחרות, לאתלטים עם תגובה מוגברת בלחץ הדם במאמץ יש יחס סיכון לפתח יל"ד פי 3.6 יותר בהשוואה לאלו ללא תגובה היפרטנסיבית למאמץ. מעניין לציין שהתפתחות הלחץ דם הגבוה נמצאה רק בשלבים המאוחרים של המעקב בגלל גילם הציר של האתלטים בבסיס. מספר מנגנונים הוצעו להסבר על העלייה המוגזמת בלחץ הדם בזמן מאמץ. הסברים אלו כוללים טונוס סימפתטי מוגבר, ירידה ביכולת ההימתחות של האאורטה, הפרעה אנדותליאלית ועלייה בפעילות המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון. באחד המחקרים דווח שקיימים שינויים נוירו-הורמונליים שונים באנשים עם או בלי תגובה מוגזמת ללחץ דם במאמץ. מצד שני, לא נמצא כל הבדל בין הקבוצות לגבי עלייה בקטכולאמינים, באלדוסטרון ובפעילות הרנין בנסיוב. אחת ההצעות המענינות היא שאנשים עם תגובת יל"ד מואצת למאמץ סובלים מיל"ד ממוסך שאינו מתבטא במדידות במרפאה אבל הופך לגלוי במשך המעקב ולכן איננו יודעים עדיין להסביר באופן מלא מהו הקשר בין מנגנונים פתו-פיזיולוגיים לתגובת לחץ דם מוגזמת למאמץ ולהיארעות של יל"ד. מעניין גם לציין שלא נמצאו כל שינויים בעיצוב מחדש של הלב באתלטים שפיתחו יל"ד (פרט לעלייה קלה בהגדלת שורש האאורטה כנראה בגלל הגיל המתקדם) לכן נראה, שההשפעה הטובה של פעילות תרגולית ממושכת תורמת לפחות בחלקית למשקל הנגד ליל"ד בלב שלהם.