מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק האם טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם בשלב החד של אירוע מוחי דימומי יכול לשפר את הפרוגנוזה. במחקר נכללו חולים שהאירוע המוחי הדימומי אירע תוך 3 השעות הקודמות ושלחץ דמם הסיסטולי היה גבוה מ – 180 ממ"כ. הטיפול בלחץ הדם התוך ורידי (ע"י ניקרדיפין) נועד להוריד ולשמר את לחץ הדם הסיסטולי בין 120 ל – 160 ממ"כ. ההורדה היחסית של לחץ הדם הוגדרה כיחס של הורדת לחץ הדם הסיסטולי ללחץ הדם הסיסטולי בקבלה ב – 24 השעות הראשונות ונבדק הקשר בין ההורדה היחסית של לחץ הדם עם ההחמרה הנוירולוגית (שווה או מעל ירידה של 2 נקודות במדד Glasgow Coma Scale או עלייה שווה או מעל 4 ב – National Institutes of Health Stroke Scale score), הרחבת ההמטומה (מעל 33%) ונקודות סיום בלתי רצויות (לפי מדד סקלת Rankin 4-6 לאחר 3 חודשים). מתוך 211 חולים (81 נשים, גיל חציוני 65 וטווח בין רבעוני של 58-74 שנים) וחציון ניקוד התחלתי של National Institutes of Health Stroke Scale 13 (8-17) סבלו 8% מהחמרה נוירולוגית, 17% מהרחבת ההמטומה ו – 41% מהפרעות אחרות. לאחר עיבודי רגרסיה רבת-משתנים ותיקנון לגורמי ניבוי ידועים נמצא שהורדה יחסית של לחץ הדם היתה קשורה באופן עצמאי ובצורה הפוכה בהחמרה נוירולוגית (יחס הסתברות מובהק של 0.053(, בהרחבת ההמטומה (0.289) ובהפרעות אחרות (0.254).
Sakamoto Y1, Koga M, Todo K, et al; SAMURAI study investigators. Relative systolic blood pressure reduction and clinical outcomes in hyperacute intracerebral hemorrhage: the SAMURAI-ICH observational study. J Hypertens. 2015;33:1069-73.
הערת פרופ' יודפת
עד לפני מספר שנים היתה הדעה שפרט להשגחה וטיפול תומך אין כל טיפול שיכול להשפיע על הפרוגנוזה של אירוע מוחי דימומי. הנחיית החברה הנוירולוגית האירופית משנת 2006 היתה שיעד הורדת לחץ הדם תוך תקופה קצרה לאחר אירוע מוחי דימומי בחולה היפרטנסיבי הוא 170/100 ממ"כ ובחולה ללא יל"ד היעד הרצוי הוא 150/90 ממ"כ. במחקר INTERCAT1 שפורסם בשנת 2008 נמצא שהורדת לחץ הדם ליעד של 140 ממ"כ הביא להפחתת גודל ההמטומה לעומת הבקרה. במחקר INTERCAT2 שפורסם בשנת 2013 בו נכללו 2,794 חולים לאחר אירוע מוחי דימומי שהוקצו או ליעד הורדת לחץ הדם תוך שעה מתחת ל – 140 ממ"כ או מתחת ל – 180 ממ"כ נמצא שיפור מובהק בכושר התיפקודי לאחר 3 חודשים ע"י הטיפול הנמרץ. מספר המשתתפים במחקר הנוכחי היה אמנם קטן יותר אבל תוצאותיו תומכות בממצאי INTERCAT2 שהראו שטיפול נמרץ להורדת לחץ הדם הביא להפחתת הסיכון להגדלת ההמטומה והדרדור הנוירולוגי בשלב החד ושיפור בתיפקוד לאחר 3 חודשים. גם במחקר זה וגם במחקר INRERCAT2 לא נמצאה כל השפעה על התמותה. הנחיות 2015 של החברות האמריקאיות לקרדיולוגיה ולשבץ מוחי לטיפול באירוע מוחי דימומי ספונטני מסתמכות על ממצאי שני מחקרי ה – INTERCAT תוך המלצה להורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 140 ממ"כ מיד לאחר האירוע. עם כל זאת, קיימות מספר שאלות שאין לנו עדיין תשובה. לדוגמא, מהו מקסימום חלון ההזדמנות לטיפול? מרבית החולים מגיעים לביה"ח מאוחר יותר מ 3-6 שעות והשאלה האם הטיפול יהיה יעיל גם לאחר 16 ל – 24 שעות? קיימות גם שאלה לגבי סוג הטיפול התרופתי האופטימלי ומידת נמרצות הורדת לחץ הדם. בשלב הנוכחי נערך מחקר ATACH2 (Antihypertensive Treatment of Acute Cerebral Hemorrhage) ונקווה שמתוצאותיו נלמד יותר.